Wednesday, July 23, 2014

Tzadik Pshutah

Reb Moshe, would you agree that a tzurah such as the one below is fixable by adding ink in a way that creates a distinct yerech  such as in the red of the second image?

Change in RT

Why is it that only recently we in chabad started leaving space at end of shema in RT?
Why the change from before when they finished until end of line?

Tuesday, July 22, 2014

"Name and Shame" Idea

I received an email this week from a frustrated sofer who is sick and tired of nothing being done to stop unscrupulous vendors selling below par STa"M. While he acknowledges that it is beyond the capabilities and powers of the Vaad and other rabbinical bodies, his idea was to create a website that would "Name and Shame" unscrupulous vendors. In doing so, anyone caught selling fraudulent STa"M would have their business name and a picture of the item sold.

While I think it's a good idea in theory, and may act as a good deterrent, I see a number of problems arising from this idea:

1) Whoever does it will need to dedicate a lot of time and effort into maintaining and monitoring the site without remuneration.

2) There may be legal / defamation issues to deal with.

3) Where is the line drawn? Do people selling items that are bedieved (as mehudar or otherwise) also make the cut?

If anyone has any ideas or thoughts on this please feel free to comment.

Thursday, July 17, 2014

Yad kesher

Is there an inyan to makpid on the angel of the end of the Yad kesher wether to the right or left?

Two Mezuzos On One Doorway

I understand some poskim rule in some doubtful situations (when it is uncertain which side of the doorway the mezuzah belongs) to place a mezuzah on each side. Placing two mezuzos in such a situation is not Baal Toisif, according to these poskim. Can anyone please advise the makor for this practice?

Monday, July 14, 2014

A Sofer I know posted an image of a mezuzah he wrote to show off his proud handiwork. I noticed that the yuddin in the Heh's in the Shem Hashem are all written exactly the same as a regular Heh, ie as an upside down yud.

However I learned that all the hehs in Sheimos Hakedoshos should be written distinctly and differently, for the first Heh and the second, ie first heh with a tag _ and second Heh with a tag | to be meshane the Sheimos hakedoshos as an added fence for kavanah LeShem.

Is this a problem to be concerned with if I see a mezuzah like the one described above with all hehes written the same.  I asked him about it and he did not respond.  Maybe he wasn't taught it or doesnt know.

Why Does Dio Lanetzach Seem So Taboo

My knowledge of dio is pretty much limited to the MB and the Biur halacha in siman 32, so when I heard of dio lanetzach, I looked online and asked fellow sofrim.

When I've spoken to sofrim here in Yerushalayim, it's usually shunned. It's not really carried in stores here in EY (i've heard that used as a support to it's illegitimacy). I've spoken to store owners who avoid the topic, and i even talked to members of a Sta''m kollel who spoke lowly of it. Some people use it for tagim but not for letters... Even on this very forum i've seen several posts which shift discussions from the public forum to private messages.

If there are haskamos from the mishmeres stam and many gedolim, why is it so taboo? What am I missing? Is it questionably Kosher, or totally OK? Is the taboo-ness just because it's new?

I'm even worried this post will get censored...

Can it do hagoha also?

Berlin - Robot Writes Torah At Berlin's Jewish Museum

I've met some sofrim who are robots, but never a robot who is a sofer...

See it in action here;

PS, I think the robot could benefit from some safrus lessons. Tagin would be nice too

Friday, July 11, 2014


1) is it kosher?
2) if its kosher, is there any thing to be gained by scratching?

beis touching vav - mem

I think it is pasul (and may not be fixed in tefilin or mezuza) - although a tinok read them beis and vav.

Wednesday, July 9, 2014

There is only a revach of one ois between the parshiyos does this downgrade the parshiyos to bedieved?
The parshiyos were in very basic peshutim batim and seemed too good for the batim.

is the stain in the reish problematic?

Tuesday, July 8, 2014


Harav Shlomo Amar Shlitah On the "half printed" mezuzah scandal, Rabbi Abadi and more...

I recently met with Rabbi Shlomo Amar Shlitah, former Sephardic Cheif Rabbi and noted posek. He was visiting Melbourne and wanted to see parshiyos I had for a pair of tefillin he was ordering for someone locally. We shmoozed for about half an hour and I took the opportunity to discuss some general STa"M issues.

About the recent forgers and their attempts to legitimize their activities, his response was "Hashem Yerachem". He did not see any way that their technique held up in Halacha.

Regarding Rabbi Abadi's silk printing, he was less vocal, but he told me "Tirchak mizeh".

I asked him why there isn't some some sort of law in Israel that in the same way only legitimate and qualified Doctors can practice medicine, so too only legitimate and qualified sofrim should  be allowed to do sofrus. His response to me that it is simply too hard to regulate.

I did not get into any "nitty gritty" shailos on tzuros haosiyos as I don't think that is his area.

With regards to the old mashuach (mostly possul)  6m mezuos sold years ago with the hechsher of the Israeli Rabbanut, he described this as "regrettable".

Finally, he agreed that there should be more uniformity and conformity so that sofrim are all on the same page, adhering to the same standards and quality. We discussed ideas how this could happen and I shared with him some of the measures enforced by Mishmeres Stam and others. He agreed that this matter was of great importance.

Monday, July 7, 2014

Shel Yad Placement On Arm

Question: I have a customer, who, for all his children , ordered davkah a very small shel yad so that the tefillin can sit on the right spot on the arm according to as many opinions as possible. His children are on the shorter side and have smallish arms.

Having said this, I am not so boki in these halachos. The customer is a Litvisher (Brisker I think) and asked me to research if what he is doing is indeed meritorious or OTT (Over The Top).

If someone with a good understanding of these halochos could guide me / him on this , I'd appreciate it.


Monday, June 23, 2014

Boruch Dayan Hoemes: Rabbi Eliezer (Lazer) Zirkind Z'L, veteran American sofer, has passed away

Courtesy of Lubavitch Archives

Rabbi Eliezer Zirkind Z'L was best known in Chabad circles as the "sofer of 770" or the "Rebbe's sofer". He was always considered as one of the veteran American sofrim, having worked as a sofer in New York since the 1950's. At that time, sofrim in America were a rare commodity and Rabbi Zirkind, who was also a shochet, used to make his own klaf and ink.

Rabbi Zirkind, in his peak years, wrote over three sifrei Torah per year, an amazing achievement by anyone's standards.

When Rabbi Moshe Feinstein complained to the Lubavitcher Rebbe that the reason he does not wear Rabbeinu Tam tefillin is because there are no reliable sofrim in America, the Rebbe referred him to Rabbi Zirkind. Rabbi Zirkind wrote Reb Moshe's Rabbeinu Tam tefillin which he wore daily until he passed away. Rabbi Zirkind also used to check Reb Moshe's tefillin.

He passed away aged 83. To me, the passing of rabbi Zirkind signifies the end of an era.  Those of us who knew rabbi Zirkind will remember him for his passion and zeal. His name appears regularly on this forum. I encourage forum members who may have had personal experiences or have any stories about Rabbi Zirkind to please comment.

More on Ateres Batim

Following Avi's post earlier, I am posting some info on Ateres Batim.

I think Rabbi Traube commented fairly when he wrote that even if you advertise all the hiddurim in the world, you loose something once you are a mass producing in a factory / line up situation. It's like that with everything in Sta'm.

I'm not saying these are not good batim. But to me, any of these hiddurim can be obtained at many reputable factories, and still be much cheaper than private batim machers.

The exception are their no folds policy which is a good safety measure (I wouldn't call it a hiddur, rather a safety measure), but you can always choose such batim from regular "factories" before they are painted and it will be cheaper. (By this I mean batim which are free of "potentially" problematic folds)

Their hechsher from the eidah is a good thing.

Someone correct me if I am but other reputable factory type companies I deal with seem to advertise many of the same hiddurim for their higher end batim  as well.


Sunday, June 22, 2014

Ateret (Ateres?) Battim

A rov in Brooklyn who knows a decent amount about safrus told me that he recently bought tefillin for his son from a company called Ateres (Ateret?) that were comparable in hiddur and quality to the shpitzy R' Sheinfeld and R' Dovid Starik fold-free, avodas yad, miksha battim, but were SIGNIFICANTLY less expensive because they lacked the "yichus". Does anyone on the forum know anything about these battim?

Writing Ketubot

I was wondering how many sofrim write ketubot on klaf.  Further, and more importantly what do you do when you make a mistake?

Thursday, June 19, 2014

NISHTANEH HAITIM - Times have changed.....

I recently had the opportunity to check a very special pair of tefillin, belonging to the late esteemed Chabad chassid Rabbi Shmuel Levitin Z"L. Rabbi Levitin passed away in the 70's and his tefillin were handed down in his family. As to be expected, the parshiyos are extremely unique in the fact that they are an old "Alter Rebbe" ksav, from the old Chabad Russian ksavim (not the new post war style).

The shel rosh was replaced over the years due to age, but the shel yad is original. It must have been checked many times over the years as I can see fresh tikunnim here and there. I would imagine Reb Shmuel's tefillin would have been written by a reputable sofer and clearly they were checked by many (presumably reputable Chabad) sofrim during the course of his lifetime, both in Russia and the US.

I am unsure if these were the only pair of tefillin he had, but they were definitely his and well worn.

Now here is the interesting part:

Some weeks ago I posted how in recent years there had been a huge (sometimes disproportionate) emphasis by some Chabad magihim to fix the tagei lamed - that the right should be higher than the left. While this is a good thing (provided they are equally stringent about more critical halachic issues), I also wrote that I couldn't understand why the same emphasis is not put on the ches, (since the Alter Rebbe also brings down that al pi hasod that the right side of the chotteres should be thicher than the left . The lamed is also brought down that the right tug should be higher than left al pi sod ). And no one seems to be too bothered about fixing the ches, not even those who are extremely makpid about the lamed...

So here is the thing. In these parshiyos, every single ches was done in such a way that the right was NOTICABLY thicker (and taller ) than the left. You simply don't see that today, even by the best of sofrim.

What's even more interesting is that  the lamedim were not as consistent. there were plenty where the left was taller than the right.

There is no question that these tefillin have a strong Chabad lineage and as I said previously would have been written and checked over the years by reputable Chabad sofrim from generations gone by.

I guess its just interesting to see how things change over the years.....





Finally, the explanation I have heard from Rabbi Heller and others who quote it in his name, that he pushes it because of the story with the Rebbe where someone was instructed to have his tefillin checked numerous times and finally someone fixed the tagei lamed, and then the Rebbe stopped instructing: Who's to say that the chesin weren't already thicker on the right side in those parshiyos (ie like Reb Shmuel's above)?

I plan on calling Rabbi Heller this week to try and get to the bottom of this.

Tuesday, June 17, 2014

Amateur Sofrim

Thoughts on this?

|| Please Note: Elements of this post have been edited out, out of concern that they may be offensive to certain individuals. This was not the intention of the original post and I apologise if anyone has been offended.
The topic is on Ba'alei Batim who take it upon themselves to learn STa"M and then start writing (and/or checking) on their own.   ||
Personally - I'm vehemently against this sort of thing. Someone who has not learnt the rigorous material should not be allowed to put kulmus to klaf.
True even if someone's tzurat ha'ot is ok. But who knows what kinds of kavanot, kidushim, chak tochot, etc etc has gone on if he's not a real Sofer???


Unknown Ashkenazi Minhag?

An acquaintance of mine sent me this picture:
At first I thought this was a guy who had never put tefillin on before.  However, said acquaintance(also sefardi) said that when he tried to correct him the man replied:
"Ashkenazim keep it in the box and bind it at the hairline pointing upward.  I think you should learn Ashkenazi tradition before you criticize."

So here is me a baffled Sefardi asking, is there any Ashkenazi tradition like this?  To mean it seems to go against the M"B and most Ashkenazi halakha books I'm familiar with...  But I've been surprised before.

Monday, June 16, 2014

Rent a Torah...

Someone asked me if this is Kosher:
My personal opinion is that it is not, simply because it violates just about every halakha in regards to handling a Sefer Torah.  However, I was wondering if anyone here had any other ideas.

Sunday, June 15, 2014

Forgery versus Rabbi Abadi and the way to stop it

In Eli's last post the discussion veered off course to discuss "Rabbi" Abadi's method. In order for us to realize how terrible the situation is I must first explain the difference. Rabbi Abadi has his halachic view we may agree or disagree.ALL AGREE THAT IF DONE WITHOUT MASGIACH TMIDI it is possul.Rabbi Abadi NEVER SILKSCREENED TEFILIN OR MEZUZOS FOR SALE,he has done so on sifrei torah.
The forgers we are dealing with are the lowest of the low they are clearly selling posul mezuzas according to all authorities.
The vaad has the capability of detecting these mezuzos using their computer however only 20 percent of stam gets checked by the Vaad.
Using the aftermarket computers -aside from not being able to detect the forgeries and aside from the bigger risk of the operator ignoring a real mistake,if the vaad has no income they have no personal  to investigate.
I personally have installed a vaad computer station and have seen great siyata dishmaya  since then,I call on all my friends to follow and contact Rabbi Granetstien and set up your pay by use computer station.

Friday, June 13, 2014

zayin - is anybody machshir?

Does anybody know of any machshirim - a zayin that the foot is connected to the edge [right or left] of the head?

Tuesday, June 10, 2014

Monday, June 9, 2014

Question about hide glue

There is a sefer torah at my shul that has a repair that was fixed with (what seems to me) hide glue. Would it be enough to get hide glue that is made from a kosher animal, or does it need to be made lishma?

Tav or Peh? and what's with the KHAF?

Here is a TAV that has a longer right foot and a shorter left foot than what it should be.  As such, it may resemble a Peh Peshutah with an inverted nose.  This is why our Hakhamim always impress us to make the right foot a bit shorter than the left.

The above letter must be shown to a Tinok, and the right foot shortened if read like a TAV.  If the child reads it like a PEH PESHUTA, then its PESSULA.

As per the KHAF, it looks like a cursive BET.   I believe that there is room to be lenient and not invalidate it right off the bat, as the letter appears more like a KHAF in the original smaller Ketav.

Your input is however requested.  Should it be shown to a Tinok, and fixed if read properly; or do we say that it has lost its shape and de-facto invalidate it?  I'd very much appreciate your response.

Sunday, June 8, 2014

Kesivas Shem HaShem: to fix, or not to fix?

shalom rabbosai,

a post from a few years' back (kesivas shem Hashem) briefly mentioned various opinions on the hiddur of writing the holy 5-part azkara as it pertains to ksav arizal.

in my possession is a ketores written in ksav arizal except the shemot are not written according to the Zohar's prescription.

is it permissible to m'taken these shemot so they have the appearance of being written as described by the zohar?

l'aniyus da'ati it would seem there is room to say 'yes' namely because various opinions such as the keset hasofer held that writing this way was extraneous given the kavanot that he felt were meant to be included at the time of the ksivas haShem

i'm interested in hearing from anyone, in particular those who have experience with the issue of whether this sort of tikkun is considered an improvement to the ksav or whether it should not be touched....

Saturday, June 7, 2014

Opinion on this negiya please

It is a thin but dark negiya, from the time of writing.

I'd appreciate Reb Moshe's opinion on this, thanks

Tuesday, June 3, 2014

Wishing one and all a Gut Yom Tov!

Zman Matan Toroseinu has slightly extra significance for those who are osek in the physical writing, checking and repairing of sifrei Torah. May we all have a wonderful Yom Tov and be mekabel the Torah b'simchah u'bepinimiyus with an abundance of brachah and hatzlocha in our holy work.

Thursday, May 29, 2014

Why they let the forgers go

We all remember the fuss a few months ago, when they busted that forgers ring in Ashkelon who were printing computer generated mezuzos. It was all over the news and online, including this website.

But apparently the forgers had all charges dropped because they were able to prove to authorities that what they were doing was not against halacha and they had rabbinical approval for what they were doing.

And what were they doing?

They were using computers to generate mezuzos and print them out on parchment. Except the computer left part of the letter out. For example, they would print a lamed with the chof part and the top of the rosh of the vov but leave the regel of the vov out. So every letter was 80% done, except a vital aiver of the letter was missed out. This was then later filled in by the sofer, lishmah and kesidran. Since lishmah is enough for part of the letter, particularly the last part that makes it kosher, they got around the lishmah issue. Since the kesidran is only necessary for the tzuras haos to be created kesidran, even if parts are from before, that, too, was a non issue for them.

So they beat the system and were able to officially write kosher Stam in 20% of the time. These guys were Charedim  and claim the only thing they did wrong was dishonestly - selling them to sochrim without explaining their "shortcut". To them, they feel the same as any socher who sells stuff written by questionably frum sofrim and sell it off as 100% kosher - something statistics say is the case with up to 50% of Stam available through sochrim.

However in my humble opinion, I feel that the basic flaw of producing Stam in such a manner is that it is not produced derech ksivah. 'Uchsavtem" means writing properly, not randomly filling in parts of letters.
Any other opinions on this matter are welcome. If I have gotten any of the above facts wrong, please advise.

Wednesday, May 28, 2014

More questions on ink

There are a few things which I don't understand.

a) עפצים and  קנקנתום  are argued by some Poskim to be mandatory in ink because they are mentioned in the Gmara or Rishonim. There are, however, other ingredients, like   עשן פחם דבש אדרמינט  שמן , which are also mentioned in the Gmara or Rishonim. עשן is the most favorite blackening ingredient amongst the Rishonim and Achronim. Yet, these other ingredients are not considered mandatory.  How come?

b) The  קנקנתום  which is argued by some Poskim to be mandatory in ink, is a natural material mined from the ground. Nowadays this natural קנקנתום  is difficult to obtain. As a substitute, ink manufacturers in Israel have replaced the natural קנקנתום  with much cheaper synthetic iron-sulfate.  קנקנתום  and synthetic  iron-sulfate are not the same material, and, the synthetic iron-sulfate is definitely not the natural קנקנתום  of  חז"ל .  (Natural קנקנתום contains iron-sulfate plus other ingredients. Synthetic iron-sulfate also contains contaminants which are not found in natural קנקנתום .)

A few years ago I asked someone in Israel to ask a famous Rav, who is a great expert in STAM, about this switch to synthetic iron-sulfate. The Rav was shocked to hear it, and I was told that his face turned white. The Rav did not give any answer.  Now the question is:   If the natural קנקנתום  of  חז"ל  is a mandatory ingredient, then, who permitted the ink manufacturers to replace it with a synthetic substitute?  And, if this replacement was permitted, then, how can natural קנקנתום be mandatory?

c) Of all the ingredients that are mentioned in ink,  עפצים and  קנקנתום are the only two ingredients against which there are opinions in the Gmara or Rishonim that prohibit them or consider them פסול . How is it possible, then, to argue that ink must contain these two ingredients, and that the ink which contains these two ingredients (plus goma) is the most Mehudar?   Isn't it the same as arguing that חלב עכו"ם  (which is considered Treif by some and Kosher by others)  is the most Mehudar milk, or that non-Shmura flour is the most Mehudar for baking Matzah?

מנומר במזוזות

 In Igros Moshe Orach Chayim 4:9 (pg. 14), it discusses in brief the importance of having all the mezuzahs and tefillin parshiyos the same ksav. In there it was specifically referring to ksav Beis Yosef not being mixed with Ksav Arizal (where one main difference is the letter tzadik) and that it would be pasul mdin menumar.

I am interested in any marei mekomos that discuss the issue of menumar for mezuzahs. Is this law of having the same mezuzahs a hiddur or chumra or mi-ikur hadin - for within the Igros Moshe it uses the wording posul mdin menumar?
Also would there be a bigger issue when there is Beis Yosef follower using non Beis Yosef ksav in some mezuzahs (or Tefillin) or would it also apply within Sfardic ksav with Arizal?
Of course, all ksavim are kosher and good, but I am asking strictly in regards to menumar.
Thank you

Thursday, May 22, 2014

Question to Yosef Chaim B

Thank you for commenting on my ink article. In your comment you stated:
"Many poskim disagree... Many rishonim have clearly stated the use of our ingredients."

Would you please be kind enough to teach us (so I can include it in the article) which Poskim and what exactly and where did they say that the עפצים וקנקנתום  type of ink is preferable over good quality דיו עשן  that does not fail?

We are not interested in biased פילפולים , or in those who said that  דיו עשן is not being used because it fails easily or because it was not known how to make good quality דיו עשן.  Nor are we interested in those who said to use
 עפצים וקנקנתום וגומא ואין לשנות when they discussed specifically the עפצים וקנקנתום type of ink.

We are interested to find out where and who (if any) said explicitly, based on sources, that the  עפצים וקנקנתום  type of ink is preferable over good quality דיו עשן , even when there is  דיו עשן  of good quality that does not fail.

There are well known Poskim who said that only דיו עשן is  למצוה מן המובחר  and קנקנתום should NOT be used. Is there anyone who said that קנקנתום MUST be used in דיו עשן ?

Is there any source who explicitly said that  עפצים וקנקנתום type ink is mandatory  even when there is  דיו עשן  of good quality that does not fail?

Is there any source who explicitly said that  עפצים וקנקנתום  type ink is permissible  לכתחילה  even when there is  דיו עשן  of good quality that does not fail?


mezuzza in laundry room?

Our laundry room has a door that can be entered/exited to the side yard, even though the door is locked 99.9% of the time. We also have our cat's litter box in the laundry room. I have a mezuzza up, but I always question myself when cleaning our cat's litter box. What to do?

Thank you.

Wednesday, May 21, 2014

You never know....

Here's something interesting that happened to me today.

A woman walked in to my office with a boy of about 9 or 10, I was not expecting her nor did I recognize her, so  I asked if I could help her. She told me that she was just walking past and saw the sign on my office so she wanted to come in and say thank you.

I couldn't imagine what she wanted to thank me for (I was glad she wasn't complaining about something). So she went on to tell me about 10 years ago she had already been married for quite a few years and was unable to have children. Her rabbi suggested checking her mezuzos. She's not a religious woman and she was sceptical. she was even more sceptical when she had them checked and was told that her bedroom door mezuzah was printed on paper. She replaced the mezuzah with a kosher one. She told me that less than a month later she got pregnant and she pointed to her son and said he was her miracle baby.

So she said she wanted to thank me for checking her mezuzos all those years ago and for bringing to her attention that one of them was not kosher, and for selling her a new one.

I was quite flattered by the story and thanked her for telling me, even though it was years later and I could not remember the woman, or the story (it happens so often , we find a psul and relace something).  It was probably just another day, another customer, and you forget about it soon after.

Yet I was a little spooked out afterwards. We sofrim just do our thing, another day , another mezuzah, a little tikkun here or there....99% of the time we don't even begin to realise the ramifications of what we are doing and the effect it has l'maylah.

You never know.

Monday, May 19, 2014

Ugly/ wierd Tav

Someone emailed me this picture, it looks like he tav was repaired very crudely, by either the sofer or a subsequent magiha.

We know the mikdash me'at is very meikel by a case where the left regel of the tov comes out of the MIDDLE of the gug, and in the sefer ksivah tamah he is machshir cases even worse than this, based on the mikdash me'at.

I felt that while very ugly, the tzurah is still kosher. I showed it to a local Rav who ruled the same. Obviously it should be fixed properly and a bit of the gug should be removed to allow proper spacing between words.

Obviously we are talking about a basic mezuzah here, nothing begeder mehudar.

I was wondering what Reb Moshe's opinion is on this as well as anyone else who would like to comment:

Thursday, May 15, 2014

Help shaaloh on a tof. I was writing and this taf got filled in if someone could answer i would really apreciate it.

Door post

Does this second door post immediately to the left of the mezuza ALSO require a mezuzah?

Saaros in Yerushalayim / batim paint & thinner in NY?

After many years, my source for Saaros (R' Kendle, the magia near the Mir) has stopped selling them. Who sells clean/cut Saaros in Yerushalayim?

I'll be in the US soon and need to purchase a liter can of batim ("Benedict") paint locally since taking in a suitcase is illegal. Who sells it in the NY area?

In Israel we use thinner (21) to thin down the batim paint. Thinner 21 isn't sold in the US so I've been using Acetone, as recommended to me by a batim worker in NY. Do you know if any sofrim/dealers imports/sells the thinner 21 in NY, as I prefer it over the Acetone?

Wednesday, May 14, 2014

Your thoughts on the "Beis"?

Your thoughts on the "beis"?

Right vov of ches

Ches of echad, the right vov looks to me it can be a reish.
I told them I can fix it but that it would not be mehudar.
Another wider said it would not be a kosher reish.

Tuesday, May 13, 2014

באיזה דיו צריך לכתוב סת"ם?

אנו מודים לרה"ג אברהם צבי וואזנער שליט"א שבדק והגיה את המאמר.

מימי משה רבינו ועד חורבן בית שני כתבו סופרי סת"ם רק בדיו עשן מעורב בדבק. העשן שימש להשחרת הדיו ושרף עצים שימש כדבק. כמו שנאמר: "כל העשנים יפין לדיו... כל השרפין יפין לדיו" (שבת כג.). רבי מאיר, כ- 100 שנה אחרי חורבן בית שני, למד מהיוונים על הקנקנתום והביאו  לארץ הקדש. (בּארץ הקדש אין קנקנתום). "דבר אחד יש לי וקנקנתום שמו, שאני מטיל לתוך הדיו". (עירובין, יג.)  רבי מאיר לא עשה דיו יווני עם קנקנתום בלי עשן, אלא, קודם עשה דיו עשן כמו שהיה נהוג מימי קדם, ואח"כ הוסיף גם קנקנתום לדיו. לא למים אלא "לתוך הדיו". 

[קנקנתום: חומר ירוק בהיר ושקוף. נראה כמו גרגרי סוכר. מכיל בעיקר ברזל וגופרית. בחיבור עם חומצה של עפצים הוא הופך לצבע סינטטי שחור.]
[עפצים: נגעים בעצים, נולדים וגדלים ע"י תולעים. עפץ נראה כמו פרי העץ אך איננו פרי אלא נגע.]

מה נקרא דיו  ומה לא נקרא דיו?
    • משנה (סוטה, פ'ב מ'ד): "אינו כותב לא בקומוס ולא בקנקנתום ולא בכל דבר שרושם, אלא בדיו". לפי המשנה צבע שחור עם קומוס וקנקנתום אינו דיו.
    • הרמב"ם (הלכות תפילין, פ"א, ד): "כיצד מעשה הדיו? מקבצין העשן של שמנים או של זפת ושל שעוה וכיוצא בהן וגובלין אותן בשרף האילן ובמעט דבש... ובשעת כתיבה שורהו במי עפצים וכיוצא בו וכותב בו, שאם תמחקנו יהיה נמחק, וזהו הדיו שמצוה מן המובחר לכתוב בו ספרים תפילין ומזוזות, ואם כתב שלשתן במי עפצא וקנקנתום שהוא עומד ואינו נמחק כשרים".  שעוה היא שומן טמא שמיוצר בתוך גוף הדבורה ומתמצה מתוך גוף הדבורה (ונעשה מוצק במגע עם האויר), ואעפ"כ עשן של שעוה כשר לדיו. קל וחומר שכל העשנים האחרים שאינם מן החי כשרים לדיו. (הסברה כאילו שעוה באה מן הצומח היא טעות בידיעת המציאות.)
      עשן ושרף הם חובה הלכתית. דבש ומי עפצים אינם חובה הלכתית אלא שיפור טכני. דבש מוסיף לדיו קצת ברק וגמישות. מי עפצים מחזקים את הדבקת הדיו לקלף.  הרמב"ם קורא בשם דיו רק לדיו עשן. הרמב"ם מתיר בדיעבד לכתוב במי עפצא וקנקנתום, אך נזהר שלא לקרוא לזה בשם דיו.
    • הרמב"ן (חדושי הרמב"ן על מסכת גיטין, יט, א): "והוא מעורב בדברים כגון שרף האילנות ושמן ודברים הצריכין לו... כל העשנים יפים לדיו... פחם של גפנים". לפי הרמב"ן משחירים את הדיו רק בעשן או פחם ומוסיפים לדיו חומרים כפי הצורך לשיפור איכות הדיו. הרמב"ן אינו מזכיר קנקנתום בדיו.
    • המאירי  (שבת, כג, א): "והוא שהיו מעשנין כלי זכוכית בעשן שמן שעל האור עד שמשחירו, וגורר השחרורית ומגבלו בשמן זית או באחר עם שרף אלנות ובמעט דבש, ומיבשו. וכשרוצה לכתוב, ממחהו במי עפצא ונותן לתוכו קנקנתום".  וכן: "כל שיש בו בכדי להשחיר ולהדביק נקרא דיו" (המאירי על מסכת מגילה,יח:) לפי המאירי כל המרכיבים מותרים.
    • ר"ת  אוסר עפצים ומחייב שרף מן העץ. ר"ת אינו מזכיר קנקנתום בדיו.
    • הרא"ש  מפרש את דברי ר"ת שאוסר עפצים ואומר שאם מוסיפים לעפצים גומא אז זה נעשה דיו. הרא"ש אינו מזכיר קנקנתום בדיו.
    • מרדכי  (גיטין, יט., בשם אור זרוע): "ווטריולא (קנקנתום) שמשימים בדיו של עפצים ודאי הוא פסול שאין זה דיו אלא צבע". לפי אור זרוע ומרדכי אסור להוסיף קנקנתום לדיו. אם מוסיפים קנקנתום זה לא דיו אלא צבע והוא פסול. (מים עם קנקנתום לבד, בלי עפצים, ודאי שאינם צבע כי הם שקופים לגמרי.)

    מה ההבדל בין דיו לצבע?
    • משנה (סוטה, פ'ב, מ'ד): "ואינו כותב לא בקומוס ולא בקנקנתום ולא בכל דבר שרושם, אלא בדיו".  כל מה שמשאיר רושם כתב אחרי מחיקה אינו דיו.
    • בני יונה (ס' רע"א): "ודאי כשרים כל מיני דיו העשויים קצת נקפים ועבין שעומדין ע"ג הקלף ואינן נבלעין בתוך גוף הקלף."
    • חתם סופר (חידושי חתם סופר, גיטין, יט, ע'א) : "פלוגתת הפוסקים בדיו עי' בני יונה דהעולה להלכה ולמעשה כי גדר הדיו הוא הצבע השחור המעובה שאינו נכנס בתוך עובי קלף מעבר לעבר כצביעת בגדים, וגם אינו כמיא בעלמא, אלא ע"ג הקלף ונדבק בו ויכולין למחקו ולהסירו ממנו."   לפי החתם סופר, אם אפשר לכתוב בו והוא נשאר על גבי הקלף ונדבק בו ואינו נספג אל תוך הקלף, ואפשר למחקו ולהסירו לגמרי, הרי הוא דיו.
      דיו נשאר על פני הקלף ואפשר למחקו ולהסירו מהקלף בלי שישאר על הקלף רושם כתב. צבע נספג אל תוך הקלף ואי אפשר למחקו ולהסירו לגמרי בלי לחפור בתוך הקלף.
      • שו"ע הרב (או"ח, לב, ד): "אין מטילין קנקנתום לתוך הדיו מפני שרישומו ניכר מאד ואינו נמחק לגמרי". 
      • גמרא (מגילה, יט.): "קנקנתום חרתא דאושכפי". רשי: חרתא דאושכפי - סם שצובעין בו מנעלים שחורין [משחת נעלים].   משחת נעלים היא צבע שצריך להספג אל תוך העור כדי שיתקיים. הקנקנתום גורם לצבע שיספג אל תוך העור ויהיה ראוי לשמש כמשחת נעלים.  
      נוזל שחור עם קנקנתום אינו דיו אלא צבע משחת נעלים שאינו נמחק לגמרי. דיו שהוסיפו לו קנקנתום מפסיק להיות דיו והופך לצבע שאינו נמחק לגמרי. 

      בביה"ד של העדה החרדית פסקו שצבע המתקלף מרצועות תפילין פסול, כי צבע חייב להספג פנימה ולא להתקלף. הם בדקו גם דיו עשן ושרף (דיו לנצח) והצליחו להסירו מהקלף בלי להזיק לקלף. הם לא למדו את ההבדל בין דיו לצבע וסברו בטעות שדיו צריך להיות כמו צבע. על כן, הם אמרו שלא להשתמש בדיו. הם לא ידעו שבדיו הדין הוא הפוך מדין צבע. דיו אסור שיהיה כמו צבע. דיו חייב להשאר על פני הקלף כך שכן אפשר למחקו ולהסירו. בזה שהצליחו להסיר את הדיו מהקלף הם ראו בעיניהם שזה אכן דיו כשר ולא צבע, אך נתעלמה מהם ההלכה.  

      ועד משמרת סת"ם והרבנים הגאונים שמואל הלוי וואזנער שליט"א ונכדו אברהם צבי וואזנער שליט"א גילו את הטעות של בי"ד העדה החרדית ופרסמו מכתב שמלמד את ההבדל בין דיו לצבע ומתקן את הטעות של העדה החרדית.  

      מה נקרא דיו לפי גדולי הפוסקים האחרונים?
      • שולחן ערוך (יו"ד, רעא, ו): "ספר תורה צריך שיכתבנו בדיו העשוי מעשן השמנים שרוי במי עפצים. ואם כתבו במי עפצא וקנקנתום כשר". השו"ע אומר במפורש שדיו חייב להיות עשוי מעשן, ואינו מזכיר קנקנתום בדיו. בתוספות (שבת כג.) מבואר ש"כשר משמע דיעבד". בדיעבד השו"ע מתיר לכתוב במי עפצא וקנקנתום אך נזהר שלא לקרוא לזה דיו. מכאן אנו למדים שלפי השו"ע מי עפצא וקנקנתום אינם נקראים דיו.  רק דיו עשן בלי קנקנתום נקרא בשם דיו.
      • שולחן ערוך (או"ח, לב, ג): "יכתבם בדיו שחור בין שיש בו מי עפצים בין שלא במי עפצים". דיו בלי מי עפצים חייב להיות שחור מעשן כי קנקנתום בלי  מי עפצים אינו משחיר ואין בו תועלת. גם שרף עצים או קוצים אינו משחיר. על כן, גם לפי או"ח-לב, הדיו של השו"ע הוא דיו עשן בלי קנקנתום.
      • הרמ"א כותב שדיו צריך להיות עשוי מעשן ומדברים הבאים מן העץ. קנקנתום אינו בא מן העץ, על כן קנקנתום אינו סממן דיו לפי הרמ"א.
      • שו"ע הרב (או"ח, לב, ד): "אין מטילין קנקנתום לתוך הדיו ...וטוב לחוש לדבריו לכתחילה לעשות הדיו מעשן עצים או שמנים... ואם כתב סת"ם במי עפצים וקנקנתום שהוא עומד ואינו נמחק כשרים". רק דיו עשן בלי קנקנתום נקרא בשם דיו. שו"ע הרב נזהר שלא לקרוא בשם דיו למי עפצים וקנקנתום בלי עשן. על כן, מי עפצים וקנקנתום, אע"פ שמותר לכתוב בהם, אינם דיו לפי שו"ע הרב.
      • משנה ברורה (לב, ח): "מעשן עצים - פי' ולא יטיל לתוכו קומא או קנקנתום ... גם הרמ"א מודה דמותר לעשות ממי עפצים וקומא וקנקנתום ... דהדיו העשוי מעשן עצים ושמנים מתקלקל ונמחק בנקל". רק דיו עשן בלי קנקנתום נקרא בשם דיו. המשנ"ב נזהר שלא לקרוא בשם דיו למי עפצים וקומא וקנקנתום, ודייק בלשונו והקפיד שלא להוסיף את המלה "דיו" אחרי "מותר לעשות". לפי המשנ"ב, אם אין דיו עשן שאינו מתקלקל, מותר לכתוב במי עפצים וקומא וקנקנתום אך אינו קורא לזה בשם דיו.
      יש שקוראים לכל צבע שחור המתקיים על הקלף בשם דיו ויש גם מי שקראו לצבע שחור עם קנקנתום בשם דיו. גדולי הפוסקים האחרונים ידעו את דברי קודמיהם ואעפ"כ הם מאוחדים בדעתם ומדייקים בלשונם ומקפידים שהשם דיו יקרא רק על דיו עשן בלי קנקנתום, ולא על מי-עפצים וקנקנתום (עם או בלי קומא). הם התירו לכתוב בצבע שחור עם קנקנתום בלית ברירה, כי לא היה להם דיו עשן שאינו מתקלקל. אך, הם מאוחדים בדעתם ונזהרים ומקפידים שלא לקרוא לצבע השחור הזה בשם דיו.

      צבע שחור עם קנקנתום אינו נקרא דיו.  רק דיו עשן בלי קנקנתום נקרא בשם דיו ע"י גדולי הפוסקים האחרונים.

      דיו אמיתי כשר לכתחילה לכולי עלמא צריך להיות עשוי מעשן ודבק ודברים הצריכין לו, בלי קנקנתום ובלי עפצים.

      מעשה רב 
      • קסת הסופר כתב  ס"ת בדיו עשן בלי קנקנתום.
      • הרב משה פיינשטיין קנה לעצמו בשנת תש"מ תפילין ר"ת חדשות, מהסופר של הרבי מלובביץ' שהתפרסם בזה שהוא כותב רק בדיו עשוי מעשן בעירת-גז ודבק פלסטי סינטטי, בלי עפצים ובלי קנקנתום. 
      • הרב חיים קנייבסקי שליט"א קנה מזוזות כתובות בדיו עשן של הרמב"ם.

      האם כל דיו מתאים לכתיבת סת"ם?
      • הרשב"א כותב על כתיבת ספרים בדיו: "לענין ספרים דבעינן דבר המתקיים לעולם".(שבת,קטו).
      • הרמב"ם כותב על דיו שאינו מתקיים: "איך יכתב בכגון זה דבר שירצו שיתקיים אלפי שנים?" (שו"ת הרמב"ם, סימן קלו).
      • הצמח צדק כותב שלש פעמים: "עיקר מעלת הדיו הוא זה דכשכותבים בו הוא דבר של קיימא ... עיקר מעלת הדיו היינו שהוא דבר של קיימא ... עיקר ענין הדיו הוא דבר של קיימא", ואח"כ מוסיף אזהרה נגד דיו שנושר מן הקלף "להזהיר שמרבוי הגלאנץ לא יהיו נושרים וקופצים האותיות". (שו"ת צמח צדק, או"ח, טו).
      • אבני יעקב כותב: "אין כותבין ספרים רק בדבר המתקיים לעולם... ודיו דרכו להיות עומד לעולם... דצריך להיות שחור העומד וכונתו העומד לעולם כמו דיו". (אבני יעקב, סימן ר')
      מכאן אנו למדים שדיו צריך להיות מתקיים לעולם (או אלפי שנים) ואינו נושר וקופץ מן הקלף.

      ממה עושים דיו  וממה לא עושים דיו?

      דיו צריך להיות שחור מעשן ולהתקיים לעולם או אלפי שנים. "כל העשנים יפין לדיו ושמן זית מן המובחר ... כל השרפין יפין לדיו ושרף קטף יפה מכולם" (שבת, כג.).  כדי שהדיו יתקיים על הקלף ולא יפסל, צריך לערב את העשן עם דבק טוב. הדבק הטוב ביותר הוא "שרף קטף יפה מכולם". בין הפוסקים יש מחלוקת איזהו עץ הקטף. אין אנו יודעים בוודאות איזהו העץ. 

      המגילות הגנוזות, מתקופת בית שני נכתבו בדיו עשן בלי קנקנתום. אחרי חורבן הבית אבדה לנו נוסחת הדיו המקורית המבוססת על עשן ושרף, והסופרים ניסו חומרים נוספים כדי שהדיו יתקיים ולא יפסל. רבי מאיר הוסיף קנקנתום לדיו (לא למים אלא לדיו) ועורר מחלוקת בין רבותיו רבי עקיבא ורבי ישמעאל.

      מכל החומרים שאפשר לעשות מהם דיו, יש רק שני חומרים שגדולי עולם אוסרים להוסיף אותם לדיו ופוסלים את הדיו - קנקנתום ועפצים.

      • רבי מאיר אומר בשם רבותיו רבי ישמעאל ורבי עקיבא שאחד אוסר קנקנתום ואחד "לא אמר לי דבר". (עירובין, יג.). אף אחד לא התיר את הקנקנתום במפורש.
      • "ווטריולא [קנקנתום] שמשימים בדיו של עפצים ודאי הוא פסול שאין זה דיו אלא צבע." (מרדכי, גיטין, יט., בשם אור זרוע).  לפי אור זרוע ומרדכי צבע שחור עם קנקנתום לא רק אסור אלא גם פסול, ואין זה דיו אלא צבע.
      • "דיו של עפצים אסור לכתוב ממנו ספר תורה - דהא אינו קרוי דיו" (ספר התרומה, הלכות ספר תורה, קצ"ה).
      • "ועל כן היה פוסל ר"ת ס"ת שאין כותבין בדיו שלנו [שאין בו עפצים]" (תוספות, שבת, כג.). לפי ר"ת דיו עם עפצים לא רק אסור, אלא, ספר תורה שנכתב בו פסול.
      • "מותר לתת אדרמינט [אבקה שחורה - עשן או פחם]  לתוך הדיו לספר תורה לכולי עלמא דלאו היינו קנקנתום" (תוספות, עירובין, יג.). מכאן אנו למדים שיש להשחיר את הדיו רק בעשן או פחם. קנקנתום אסור.
      לפי אור זרוע, מרדכי, רבנו תם, וספר התרומה, רק דיו עשן, בלי קנקנתום ובלי עפצים, כשר לכתיבת סת"ם. צבע שחור עם קנקנתום ועפצים פסול לכתיבת סת"ם  (לא רק אסור אלא פסול). למגילת סוטה צבע שחור עם קנקנתום פסול לכולי עלמא (משנה, סוטה, פ'ב, מ'ד).  

      לפי הגמרא (מגילה, יט.) "קנקנתום חרתא דאושכפי". רשי: חרתא דאושכפי - סם שצובעין בו מנעלים שחורין [משחת נעלים].

      וכי מותר לכתוב סת"ם במשחת נעליים עם סממנים פסולים, כשאפשר לכתוב בדיו אמיתי כשר לכתחילה? 

      קנקנתום ועפצים הם שני החומרים היחידים שגדולי עולם אוסרים להוסיף אותם לדיו ופוסלים את הדיו.

      אם רק דיו עשן בלי קנקנתום נקרא דיו, ויש פוסלים עפצים וקנקנתום, אז למה התירו לכתוב בעפצים וקנקנתום?
      • "עתה הסופרים אין כותבים בזה הדיו [העשוי מעשן] מפני שהוא מתקלקל ונמחק בנקל" (החיד"א, ברכי יוסף, יו"ד, רעא (ו) אות ז). 
      • "עתה הסופרים אין כותבין בזה הדיו של עשנים מפני שהוא מתקלקל ונמחק בנקל. וכיון שאין אנו בקיאים בזה, ממילא שאי אפשר לעשות כן ולכן נהגו בעפצים" (ערוך השלחן, רעא, לד).
      • "דהדיו העשוי מעשן עצים ושמנים מתקלקל ונמחק בנקל ע"כ אין נוהגין בו עכשיו" (משנה ברורה, הל' תפילין, לב, ח).  המשנה ברורה מביא גם את מגן אברהם שכתב "דבימיו לא ראה ג"כ לאחד מן הגדולים שנהג לעשות בדיו העשוי מעשן עצים ושמנים". עדות נוספת יש כאן שבזמנם לא ידעו איך לעשות דיו עשן שאינו מתקלקל, אז כתבו בדיו הטוב ביותר שהיה בידם.  כך היא ההלכה וכך צריך לנהוג - לכתוב רק בדיו הטוב ביותר שיש כדי למנוע פסולים בסת"ם בגלל דיו שמתקלקל.
      התירו לכתוב בעפצים וקנקנתום בלית ברירה כי דיו עשן שהיה בזמנם היה מתקלקל ונמחק בנקל, ולא היה להם דיו עשן שאינו מתקלקל. חכמים הקפידו דבר ראשון להקטין ככל האפשר את הפסולים בסת"ם. שאר ההידורים בדיו ובכתב הם כאין וכאפס לעומת דיו שאין בו פסולים.

      למרות שיש התר בשעת הדחק לכתוב בצבע שחור עם קנקנתום ועפצים, גדולי הפוסקים נזהרים ומקפידים שלא לקרוא לצבע הזה בשם דיו.  

      צבע שחור עם קנקנתום בלי עשן הומצא ע"י הגויים היוונים בסוף ימי בית שני (חכמה יוונית). יש מי שטען שאין לשנות מה"מסורת" של כתיבה בצבע כזה. המצאה של גויים היא מסורת?  האמת היא שהשינוי מדיו העשן של חז"ל להמצאה של היוונים הוא הוא השינוי מהמסורת של חז"ל. 

      שינוי בגלל שעת הדחק אינו יוצר מסורת חדשה. יש מקומות בהם לא היה חלב ישראל אז התירו לשתות חלב עכו"ם. וכי יעלה על הדעת לטעון שאין לשנות מ"המסורת החדשה" של שתית חלב עכו"ם?  יש מקומות בהם לא קידשו על יין כי לא היה להם יין. וכי יעלה על הדעת לטעון שאין לשנות מ"המסורת החדשה" של קידוש בלי יין?   מי שטוען שאין לשנות מ"מסורת" כזאת עליו נאמר "אל תען כסיל כאיוולתו".   

      סופר סת"ם צריך להזהר מאד ולשמור על המסורת החשובה ביותר שיש בדיו - לכתוב רק בדיו עשן הטוב ביותר שיש - שמתקיים כמה שיותר ומתקלקל כמה שפחות - כדי להציל את עם ישראל מסת"ם שנפסלים.

      שעת הדחק

      מי שאבד במדבר ואין לו אוכל כשר, מותר לו לאכול לא-כשר. ההתר לכתוב בעפצים וקנקנתום היה התר לשעת הדחק, למרות שאין זה הדיו שהיה בימי חכמים. כמו שאמר הצמח צדק:
      • "דיו שאנו עושים עכשיו ממי עפצים וקופער וואש (קנקנתום) אין זה הדיו שהיה בימי חכמים, אלא שאנו סומכים על מסקנת הפוסקים שהעיקר שכל צבע שחור המתקיים על הקלף נקרא דיו." (שו"ת צמח צדק, או"ח, טו, ס'ה).
      כדי שהצבע השחור יתקיים יותר טוב על הקלף נהגו להוסיף לעפצים וקנקנתום גם קומא. הרבה עצות והוראות נכתבו על הכנת עפצים וקנקנתום עם קומא במטרה להקטין את כמות הפסולים בסת"ם.  (שינוי הצבע משחור לאדום, דהיית הצבע השחור, סדקים ושברים באותיות, ונפילת האותיות מהקלף.)  יש גם מי שכתבו "ואין לשנות" כדי למנוע שינויים בדרך הכנת עפצים וקנקנתום עם קומא, שינויים שעלולים להגדיל את כמות הפסולים בסת"ם.  ואעפ"כ עזבו בימינו את מסורת הקנקנתום הטבעי ועברו להשתמש בתחליף קנקנתום סינטטי (זול יותר, ועשוי מברזל וחומצה גופריתנית ששורפת את הברזל), שמגדיל את כמות הפסולים בסת"ם.

      למרות כל העצות וההוראות, המציאות היא שאלפים ורבבות של סת"ם כתובים בעפצים וקנקנתום וקומא נפסלים בקלות. כל הסת"ם שהיו כשרים ואח"כ נפסלו, נפסלו בגלל פגמים בדיו. יש הרבה תפילין שנמכרות בחזקת כשרות ומהודרות אע"פ שנפסלו בגלל פגמים בדיו עוד לפני שהגיעו לידי הקונה, ורק בבדיקה ראשונה אחרי בר-מצוה מגלים את הפסולים. יש גם הרבה מזוזות שנפסלות בגלל סדקים בדיו מיד עם הגלילה הראשונה.

      צבע שחור של עפצים וקנקנתום עם קומא נסדק ונשבר בקלות ונופל מן הקלף
      החומצה בדיו שורפת את פני הקלף וגורמת לנפילת האותיות 

      סת"ם שנפסלים בקלות יש בהם חשש איסור דאורייתא של "לפני עור לא תתן מכשול".

      אילו היו בונים בתי מגורים עם חומרים פגומים שיכולים לגרום לקריסת הבתים, היעלה על הדעת שיתירו להמשיך ולבנות עם חומרים כאלה?

      לסכום - באיזה דיו צריך לכתוב סת"ם?  

      סת"ם צריכים להיות כתובים בדיו עשן אמיתי שאף פעם אינו נפסל.  השו"ע פסק להלכה שיש לכתוב בדיו שחור עשוי מעשן. רק דיו עשן בלי קנקנתום נקרא דיו ע"י גדולי הפוסקים. קנקנתום ועפצים הם שני החומרים היחידים שגדולי עולם אוסרים להוסיף אותם לדיו ופוסלים את הדיו. דיו חייב גם להיות כזה שעומד לעולם. הרמב"ן מתיר במפורש להוסיף לדיו דברים הצריכין לו. על כן, דיו כשר לסת"ם צריך להיות שחור מעשן, עם דבק מעולה, אינו נסדק אינו נופל מהקלף ואינו נפסל, בלי קנקנתום, ובלי עפצים.

      לפי החיד"א, עה"ש, ומשנ"ב, כותבים בעפצים וקנקנתום אם אין דיו עשן שאינו מתקלקל. אך, אין זה פתרון שמונע לגמרי את הפסולים בסת"ם, ויש גדולי עולם שפוסלים את הכתיבה בצבע הזה. אם יש דיו עשן שאינו מתקלקל, מצוה לכתוב רק בו כי אז אין יותר שעת הדחק ואין יותר צורך בעפצים וקנקנתום.  מי שאבד במדבר והגיע למקום ישוב, אינו רשאי יותר לאכול לא-כשר.  

      אם יש מי שאומר שלא לכתוב בדיו עשן שאינו מתקלקל, או שצבע שחור עם עפצים וקנקנתום עדיף על דיו עשן שאינו מתקלקל, אין ממש בדבריו ועליו נאמר: "אל תען כסיל כאיוולתו".

      הגרי"ש אלישיב אמר על דיו עשן שאינו מתקלקל שזה כשר ומהודר לכתוב בו.

      הרה"ג שמואל הלוי ואזנר שליט"א, שבט הלוי, כתב על דיו עשן שאינו מתקלקל: "דיו זו נעשתה לפי המסורה ועפ"י הפוסקים רק נתחזקה עמידתה... דיו זה יפה ומהודר והכותבים בה עושים כהלכה."  

      הרה"ג שמאי קהת הכהן גראס שליט"א, אב"ד דקהילת בעלז, אמר על דיו עשן שאינו מתקלקל: "יהודים משלמים הרבה כסף, מחפשים כל כך הרבה הידורים ... אבל זה היסוד. אם יש את הדיו הזה צריך לכתוב בדיו הזה כדי שהכתב יחזיק מעמד."

      התורה נמשלה למים ועשן בא מן האש. דיו צריך להיות כזה שאינו מזיק (בלי חומצה ששורפת את הקלף) ואינו ניזוק (קפולים בקלף אינם פוגמים בדיו). לפיכך, ס"ת שנכתב על הקלף (מעובד במים) בדיו של עשן (בא מן האש), ואינן מזיקין זה את זה, מתקיים בו "עושה שלום במרומיו". שנאמר: "תני רבי שמעון בר יוחאי: לפי שהרקיע של מים והכוכבים של אש והן דרים זה עם זה ואינן מזיקין זה את זה לפיכך עושה שלום במרומיו." (ירושלמי, ראש השנה, פרק ב, דף יב, הלכה ה)  וכן: "מיכאל מן המים וגבריאל מן האש והן עומדין לפני השכינה ואינן מזיקין זה את זה הוי אומר עושה שלום במרומיו." (מדרש תנחומא, פרשת ויגש, ס' ו).

      Monday, May 12, 2014

      Understanding the Crown Heights "love affair" with tagei lamed...

      I call it the Crown Heights "love affair" (for lack of better words) as opposed to the Chabad "love affair" because it is a hakpada that is primarily found amongst Chabad sofrim from (or trained in) Crown Heights, as opposed to Chabad sofrim from  Erertz Yisroel and other places.

      It is fair to say that different groups have different things they are machmir about (ie the Litvish are into klaf avodas yad, Satmar are into Bli Bechiros etc). And the fact that in recent years Chabad sofrim from Crown Heights are way more makpid when it comes to doing the tagei lamed correctly than anyone else (right higher than left - without exception - even when other hiddurim and lechatchillah aspects are blatently overlooked) IS A GOOD THING.

      Here's why I say that they are more makpid than anyone else:

      True, all good sofrim are makpid to write the tagei lamed properly - with the right tag taller than the left tag.  After all, it is brought down in the Mishnah Brurah as a lechatchillah leksivah - just like the oketz on the middle head of the shin or the oketz on the back bottom of the aleph.

      In Shulchan Aruch Harav it is not brought down as lechatchillah leksivah but as "sod'. This would be in the same vein as other kabballistic diyukim and hiddurim and most similar to the Shulchan Aruch Hrav's mention of the right side of the chottoteres of a ches being thicker than the left side. (The reason I say most similar is because they both come from the same kaballistic concept of chesed overriding gevurah).

      At any rate all good sofrim will do it, across the board. (On a personal level I do not sell a mezuzah or parshiyos b'geder mehudar unless all tagei lamed are correct, and if they aren't, I fix them prior to sale.)

       However what makes this breed of sofrim unique, is that when used  mezuzos are brought for routine checking from people's homes, they will work on the tagei lamed. 99% of other maghihim simply will not do this. This is true to the extent that rabanim I have personally asked, in my own shimush,  have said that a magiha checking used mezuzos is not obligated to do such tikunnim. (For this reason there were periods where I was not as makpid about it as I am today.)

      And they will do it even on cheaper mezuzos which may not have all of the lechaltchillah leksivah requirements - and certainly not all the kaballah requirements.

      Yet what puzzles me is that many of these magihim, who should be commended for their detail of the tagei lamed,  will often ignore things that are of greater halachic significance! In my opinion, if you are going to fix to such perfection - fix everything!- and certainly things that are more chomur from a halachic point of view. It seems odd to fix all the tagei lamed but leave blatant cases of, for example, sofek kav moshuch or lamedim that have short necks - both of which are examples safek psul - which are of far greater concern than missing lechatchillah leksivah details.

      And finally, for those who argue that because it's "sod" it has greater spiritual powers than halachic stringencies - why then are these magihim focussing only on the lamed and not the ches? They should place equal emphasis on the ches - which is also "sod' and carries the same spiritual rationale of chesed over gevurah. It is, after all, also brought down by the Alter Rebbe. Yet they do not give it the same emphasis. I see for myself many of these mezuzos where the lamedem has been oviously fixed (with bolet "I was here" tikunnim , the ches has not been touched.

      Furthermore, one would think that from a spiritual point of view it is far better that the person has kosher lechatchillah mezuzos, than kosher bedieved mezuzos with fixed tagei lamed. Fix the bedieved's first!
      Don't get me wrong - I think fixing the tagei lamed is important, and I do it all the time. However its important that everything is kept in correct context.

      PS - ADDITIONAL THOUGHT: (someone sent me an email with the following argument). While halachically it is permitted to use a rapidograph for minor tikunnim such as oktzim and other lechatchillah leksivah touch-ups by a magiha, one could argue that if one is repairing tagei lamed because it's "nachon al pi hasod"  it seems like a bit of an oxymoron to repair on that basis using metal, which is in itself is considered dubious al pi hasod. I should think that there is merit to this argument.

      Wednesday, May 7, 2014

      Your thoughts?

      I received this shaila from a sofer in chu'l. The achronim and poskim discuss a similar shaila by a mem kefufa (where the vav is a nun (and some also say a gimmel) in which they hold the following:
      Daas Kedoshim - noteh lehachshir
      Mikdash Meat-  tzarich iyun
      Binyan A-B and kol sofrim - passul
      Mishnas Hasofer - machshir
      Mishmeres sofrim - shailos tinok
      Sfeikas Hasofer - shailos tinok

      I'd think that the shaila is more serious by the mem so there should be more room to be machshir and certainly a tinok can be asked. I hope to eventually show this to Rav Friedlander.

      Tuesday, May 6, 2014

      Monday, May 5, 2014

      Tor Computer trap

      I recently had a mezuah where the sofer wrote " yud hay yud hay "instead of Hashem's name (wrote a 2nd yud instead of vov).  It came with a computer checked sticker from a socher with the Tor program.

      When I was in Israel I recently brought the mezuzah back to the socher who did the computer check. together we looked up the mezuzah (based on the number) to see how the mistake was overlooked.

      The Tor computer picked it up as a "problematic letter", and put it with a large group of vovs under the letter vov. Because the sofer makes the regel of the vov a little thin, many of the vovs looked a bit like yudin. this "vov" looked no different to many of the vovs surrounding it - and unless we clicked on it - to look at the actual letter -  there would be no way to know it was a spelling mistake.

      But how many people who do computer check click on each "problematic letter"? Not many, I should think. This socher certainly doesn't. And I bet most don't. I can't say I do either, unless it looks like an obvious error - which this one didn't.

      So just another reason not to rely blindly on the computer check. There is no question that computer checks are not 100% accurate even in the best of cases, which is why poskim say not to rely on it and still do a manual check for cheseros veyeseyros.

      Sunday, May 4, 2014

      Big mistery on the Halachot of ink

      I was told that there are Rabbanim in Israel who believe that ink, even if it is דיו עשן , must also contain עפצים וקנקנתום . This seems to be in contradiction with Rishonim who said that ink with עפצים וקנקנתום is Passul.

      "ווטריולא [קנקנתום] שמשימים בדיו של עפצים ודאי הוא פסול שאין זה דיו אלא צבע." (מרדכי, גיטין, יט, ע'א, בשם אור זרוע).

      "דיו של עפצים אסור לכתוב ממנו ספר תורה - דהא אינו קרוי דיו" (ספר התרומה, הלכות ספר תורה, קצ"ה).

      "ועל כן היה פוסל ר"ת ס"ת שאין כותבין בדיו שלנו [שאין בו עפצים]" (תוספות, שבת, כג ע'א).

      It is also in contradiction to the Achronim who said NOT to add  קנקנתום  to דיו עשן .

      "אין מטילין קנקנתום לתוך הדיו ...וטוב לחוש לדבריו לכתחילה לעשות הדיו מעשן עצים או שמנים". (שו"ע הרב, או"ח, לב, ד)

      "מעשן עצים - פי' ולא יטיל לתוכו קומא או קנקנתום". (משנה ברורה, לב, ח)

      The Rambam says to add  במי עפצים וכיוצא בו  in order to help the ink stay on the klaf and not fall off.  וכיוצא בו  means that anything which helps the ink stay on the klaf is good, not just  מי עפצים .

      The Shulchan Aruch says:  יכתבם בדיו שחור בין שיש בו מי עפצים בין שלא במי עפצים.  Again,  עפצים  are NOT mandatory. 

      See also:
      Sections  ב, ג, ד .

      In view of the above, how is it possible to say that ink, even if it is דיו עשן , must also contain עפצים וקנקנתום ?

      Wednesday, April 30, 2014

      "Hashchara" - chemical process to make sifrei Torah letters black

      Does any one have more information regarding a process called "hashcharah" which is used in the process of repairing old sifrei Torah. It is some sort of chemical process that turns brown and faded ink black. Outside of Stam, it's used mainly for archives and record keeping companies make old documents with faded writing legible. It darkens the writing. I recently met a few chevrah in Benai Brak who offer this service with pretty good results - for a much cheaper price than manual repair would cost.

      Therefore I am wondering...

      1) Is this process ethical to use on Stam (does it last, is it the same quality as manual restoration by a sofer?)
      2) What are the kashrus ramifications? (lishmah, kedushas hashem etc).
      3) Are there any teshuvos, letters from rabannim about this process?

      Apparently it darkens the klaf, but so do fixatives and other materials commonly used by standard restorers.

      Does anyone have any further info or have experience in this process? Thanks

      Friday, April 25, 2014

      interesting ayin

      Would a tinok help? it is a crooked tes that looks like an ayin,I have not seen this shaila anywhere perhaps ELI CAN ASK RAV FRIEDLANDER.