stamforum

stamforum
פורום בינלאומי לנושא סת"ם

Thursday, August 10, 2017

Anyone available to help run this forum?

Hi all,

You may remember that I posted on Pesach about this forum and unfortunately not having the time to maintain it. I had some volunteers who offered their assistance but unfortunately this never eventuated. I am looking for anyone who can assist me with 1-2 per week over the coming weeks to update/ clean the members list and invite the many new members wishing to join who I have not gotten back to due to time constraints. I would like if they could please then remain as administrator.

Please feel free to email me privately or post in the comments if you wish to assist.

Thanks






Thursday, July 13, 2017

Looking for parsha

Does anyone have the following: a very nice Beis Yosef, Taz (osiyos k'tanos), V'haya Im Shamoa of a Shel Yad written within the last 5 years?

Any leads would be greatly appreciated.

Saturday, July 1, 2017

Number if stitches in megillah

I think I remember learning that one shoukd sew the sheets of a megillah together with 5 stitches. Are me makpid about this today?

Saturday, June 24, 2017

What paint brush do you recommend for painting batim?

I haven't bought in years and one of my brushes is shedding lots of hairs. The brushes are hard to find in Israel and it would be much easier to order online while in the US.

Sunday, June 18, 2017

long flexible needles for inserting chut bein habatim

Does anyone know what these needles are called? I want to order them online in bulk and don't know what to search for.

Friday, June 16, 2017

(Probably) non-Jewish super knows how to roll mezuzos better than "professionals"

https://www.nytimes.com/2017/06/14/nyregion/metropolitan-diary-moving-a-mezuzah.html

This story is really non-news. A building superintendent knowing how to nail something to the wall is not a big deal. Even knowing that a mezuza case has a scroll inside is unsurprising if there are a lot of Jews in the building who don't know that they need to hang the mezuzos themselves.
The tragedy is that the Jewish tenant had no clue, and the "sofer" who sold her the mezuza couldn't even be bothered to roll the (probably passul) scroll correctly is really what struck me. I have always thought that the state of sta"m years ago, and to a lesser extent today, was due to a lack of education. It seems that people simply don't care, which is a much harder problem to deal with. I can see a Judaica store owner having no clue that a scroll is written incorrectly. I cannot fathom how he couldn't take 30 extra seconds to roll it neatly. That's not ignorance, that's apathy.

Wednesday, June 7, 2017

Sofer that doesn't say אתה חוננתני on motzsh"k

Would you buy Stam from a Sofer that doesn't say אתה חוננתני on motzsh"k-since you don"t have to redaven?

Then why buy mezuzos when sofer doesnt make oketz on beis or bedek chaya?

PLEASE BE MELAMED ZCHUS

I CANNOT FIGURE OUT WHAT CORRECTION WAS MADE HERE. (I called the sofer who said he made long lamed by mistake which cannot really be -however he writes very much and might not remember )

Sunday, June 4, 2017

Rosh of tzadi"



Sholom Aleichem to all of members of this wonderful blog.

My name is Daniel Goldstein Certified Sofer from Scranton PA.  It is a pleasure to be part of this blog and hope to share more questions' coments and insights on Hilchos Sta"m together.

Here is my first:)



אות צ׳ Would the BLITAH on left side of the ROSH  be enough to machshir this tzaddi? I would like to hear your comments. Thank you.

B"H

Does anyone have a simple Alef Beis STa"M practice sheet?
Where one can fill in and practice writing the letters.

If you could post it on the forum or email me ( rabbibressman@gmail.com)

Thank you

Friday, May 19, 2017

Ksav Arizal for other than tefillin

Is there a mokor in Chabad sources that says Ksav Ari is also for other than Tefillin?In Shulchan oruch 36 Alter rebbe seems to indicate that the arizal differences are specifically for Tefillin.

Monday, May 15, 2017

Looking for a Jerusalem (English speaking) batim worker to give 2-3 day crash course

A sofer coming to Israel next month asked me to find a Jerusalem based, English speaking, knowledgeable and good batim worker to give a 2-3 day crash course in hachnasos, sealing and basic tikkunim. Any suggestions?

Saturday, May 13, 2017

Comment on the vertical megillah question

I received this by email:

I am not a member of your forum, and don’t wish to become one, but I do follow it religiously.



On the recent question of a megilla that opens vertically, it seems to me that there is a basic problem. If the request was to write it page by page, with the pages arranged vertically, with spaces in between, then the spaces would constitute a parsha that is incorrect. If, on the other hand, the intention was to write the whole thing, line after line, without any extra breaks, that would cause a problem with Asseres B’nai Haman, which everyone seems to agree have to be either at the top or bottom of a page, if not on a page of their own.



So I don’t really see how this can be L’maaseh.



Thank you for your interesting forum.

Thursday, May 4, 2017

Kosher ink recipe

Shalom,
does anybody here have a detailed recipe of kosher ink? It shouldn't be the best one, but it should be a relatively easy one. I would like to cook ink for educational purposes. And also, I prefer something that I could use relatively a short while after its preparation.
Thanks

Tuesday, May 2, 2017

The point of the shala

  "can we ignore the point"
since only a sharp point where the rosh and regel form an angle less than 90 degrees is a dalet,perhaps this reish is kosher although there is a "point"

Monday, April 24, 2017

megillas Esther that opens top to bottom

Has anyone ever heard of such a thing? Rather than opening side to side, someone wants it to open up and down.

Thursday, April 20, 2017

Do you have an email for Rabbi Yehuda Clapman?

Or for a sofer who was very close to Rabbi Eliezer Zirkind

very questonable tefillin

Dear sofrim, a gezunten zummer,

recently I was asked by friends who are looking for tefillin  to check out a Judaica store here in Israel that has an advertisement for tefillin for $144.

On their website I've already read the following:

"Sorry - we will not be able to accept for return or refund:

Mezuzahs, Tallitot or Tefillin that have been used - even for one time"

meaning, that if you find out that the tefillin is possul, you can't get your  money back.

I read about the manager on their website that he is a graduate of very prestigious yeshivos, as well "expert Torah scribe, inspector and proofreader of religious STaM parchments."

I was very suspicious, but I did my shlichut. I've called the store. I've talked to the manager, and asked him about the parshios inside. I've asked if I can see photos of the ksav. I was told that he is unable to send my photos, because they get the parshios from different sources and he cannot know where exactly the ones that I am buying are coming. And by the way, the parshios are written on klaf mashuach.

He understood from that the potential buyer cares about halacha, so he told me in ze haloshon:

 אם זה מישהו שמעניין אותו פרשיות, אז זה לא בשבילו.

Meaning he cannot stand behind his product and cannot say: the tefillin I am selling is kosher.

Of course I didn't buy anything. He might be correct regarding his assumption the God fearing Jews won't buy from him, but what about amecha beis Yisroel? 


I am wondering is there a reason making an issue out of it.

Is there a makom being dan him lechaf zechus, saying, the buyers won't buy anyway better tefillin, their other option is not having any, and these tefillin might be kosher according to some deios of you are metzaref all kinds of kulos? Even though as a sofer I really don't understand who possibly a kosher pair of tefillin costs 144 USD, in fact I don't know as fact that they are possul.

I would appreciate your insights.
Kol tuv

Wednesday, April 19, 2017

דיו צריך להיות עשוי מעשן (שו"ע, רמ"א)

אנו מודים לרה"ג אברהם צבי וואזנער שליט"א שבדק ושיבח את המאמר 
והורה הלכה למעשה שמצוה לכתוב בדיו עשן שמחזיק מעמד לאורך ימים
















מימי משה רבינו ועד חורבן בית שני  (כ- 1400 שנה) כתבו סופרי סת"ם רק בדיו עשן מעורב בדבק. העשן שימש להשחרת הדיו ושרף עצים שימש כדבק. כמו שנאמר: "כל העשנים יפין לדיו... כל השרפין יפין לדיו" (שבת כג.). רבי מאיר, כ- 100 שנה אחרי חורבן בית שני, למד מהיוונים על הקנקנתום והביאו  לארץ הקדש. (במצרים, במדבר סיני, ובארץ הקדש אין קנקנתום). "דבר אחד יש לי וקנקנתום שמו, שאני מטיל לתוך הדיו". (עירובין, יג.)  רבי מאיר לא עשה דיו מקנקנתום בלי עשן, אלא, קודם עשה דיו עשן כמו שהיה נהוג מימי קדם, ואח"כ הוסיף גם קנקנתום לדיו כדי לשפר את אחיזת הדיו על הקלף.  לא לתוך המים אלא "לתוך הדיו".

[קנקנתום: חומר טבעי, ירוק בהיר ושקוף, שנחצב מהאדמה. נראה כמו גרגרי סוכר. נמס בקלות במים. מורכב בעיקר מברזל וגופרית.
  • השו"ע והרמ"א פסקו שדיו צריך להיות עשוי מעשן.
  • לפי הרמב"ם  (הלכות תפילין, פ"א, ד)  רק דיו עשן הוא למצוה מן המובחר  "וזהו הדיו שמצוה מן המובחר לכתוב בו ספרים תפילין ומזוזות."
  • לפי המשנה ברורה (לב, ג)  והרב קנייבסקי שליט"א (שונה הלכות, הלכות תפילין, לב, ס'יב)  רק דיו עשן בלי קנקנתום הוא למצוה מן המובחר  "ולא יטיל לתוכו קומא או קנקנתום".

האם כל דיו מתאים לכתיבת סת"ם?

הרשב"א כותב על כתיבת ספרים בדיו: "לענין ספרים דבעינן דבר המתקיים לעולם".(שבת,קטו). 

הרמב"ם כותב על דיו שאינו מתקיים: "איך יכתב בכגון זה דבר שירצו שיתקיים אלפי שנים?" (שו"ת הרמב"ם, סימן קלו). 

הצמח צדק כותב שלש פעמים: "עיקר מעלת הדיו הוא זה דכשכותבים בו הוא דבר של קיימא ... עיקר מעלת הדיו היינו שהוא דבר של קיימא ... עיקר ענין הדיו הוא דבר של קיימא", ואח"כ מוסיף אזהרה נגד דיו שנושר מן הקלף "להזהיר שמרבוי הגלאנץ לא יהיו נושרים וקופצים האותיות". (שו"ת צמח צדק, או"ח, טו).  

אבני יעקב כותב: "אין כותבין ספרים רק בדבר המתקיים לעולם... ודיו דרכו להיות עומד לעולם... דצריך להיות שחור העומד וכונתו העומד לעולם כמו דיו". (אבני יעקב, סימן ר')  

מכאן אנו למדים שדיו צריך להיות מתקיים לעולם (או אלפי שנים) ואינו נושר וקופץ מן הקלף. 


מה נקרא דיו  ומה לא נקרא דיו?

משנה (סוטה, פ'ב מ'ד): "אינו כותב לא בקומוס ולא בקנקנתום ולא בכל דבר שרושם, אלא בדיו". לפי המשנה צבע שחור עם קומוס וקנקנתום אינו דיו.

הרמב"ם (הלכות תפילין, פ"א, ד): "כיצד מעשה הדיו? מקבצין העשן של שמנים או של זפת ושל שעוה וכיוצא בהן וגובלין אותן בשרף האילן ובמעט דבש... ובשעת כתיבה שורהו במי עפצים וכיוצא בו וכותב בו, שאם תמחקנו יהיה נמחק, וזהו הדיו שמצוה מן המובחר לכתוב בו ספרים תפילין ומזוזות, ואם כתב שלשתן במי עפצא וקנקנתום שהוא עומד ואינו נמחק כשרים".
[עפצא, עפצים: נגעים בעצים. יש עפצים כשרים שנגרמים ע"י חיידקים ווירוסים, ויש עפצים שנולדים בטומאה וגדלים בטומאה ע"י  "דבר המעמיד" טמא - הורמון גידול שיוצא משרצים. בחבור של קנקנתום עם מי-עפצים מתקבל צבע כימי סינטטי שחור.  מי-עפצים מכילים גם דבק.] 

בפרק במה מדליקין אנו לומדים: "וחכמים מתירין בכל השמנים... בשמן דגים... ובנפט." מכאן אנו למדים שגם שמן מן החי וגם שמן אדמה (נפט) נחשבים לשמנים והעשן שלהם כשר לכתחילה לדיו.

שעוה היא שומן טמא שמיוצר בתוך גוף הדבורה ומתמצה מתוך גוף הדבורה (ונעשה מוצק במגע עם האויר), ואעפ"כ עשן של שעוה כשר לדיו. קל וחומר שכל העשנים האחרים שאינם מן החי כשרים לדיו. (הטענה כאילו שעוה באה מן הצומח היא טעות בידיעת המציאות.)

עשן ושרף הם חובה הלכתית. דבש ומי עפצים (וכיוצא בו) אינם חובה הלכתית אלא שיפור טכני. דבש מוסיף לדיו קצת ברק וגמישות. מי עפצים מחזקים את הדבקת הדיו לקלף.  הרמב"ם קורא בשם דיו רק לדיו עשן. הרמב"ם מתיר בדיעבד לכתוב במי עפצא וקנקנתום, אך נזהר שלא לקרוא לזה בשם דיו.
הרמב"ן (חדושי הרמב"ן על מסכת גיטין, יט, א): "והוא מעורב בדברים כגון שרף האילנות ושמן ודברים הצריכין לו... כל העשנים יפים לדיו... פחם של גפנים". לפי הרמב"ן משחירים את הדיו רק בעשן או פחם ומוסיפים לדיו חומרים כפי הצורך לשיפור איכות הדיו. הרמב"ן אינו מזכיר קנקנתום בדיו. 

המאירי  (שבת, כג, א): "והוא שהיו מעשנין כלי זכוכית בעשן שמן שעל האור עד שמשחירו, וגורר השחרורית ומגבלו בשמן זית או באחר עם שרף אלנות ובמעט דבש, ומיבשו. וכשרוצה לכתוב, ממחהו במי עפצא ונותן לתוכו קנקנתום".  וכן: "כל שיש בו בכדי להשחיר ולהדביק נקרא דיו" (המאירי על מסכת מגילה,יח:) לפי המאירי כל המרכיבים מותרים.

ר"ת  אוסר עפצים ומחייב שרף מן העץ. ר"ת מתיר להשחיר את הדיו רק בעשן או פחם ולא בקנקנתום. " ור"ת נמי פוסק כן בתיקון ספר תורה, דמותר לתת אדרמינט (עשן או פחם) לתוך הדיו לספר תורה לכולי עלמא דלאו היינו קנקנתום." (תוספות, עירובין יג, א).

הרא"ש  מפרש את דברי ר"ת שאוסר עפצים ואומר שאם מוסיפים לעפצים גומא אז זה נעשה דיו. הרא"ש אינו מזכיר קנקנתום בדיו.

מרדכי  (גיטין, יט., בשם אור זרוע): "ווטריולא (קנקנתום) שמשימים בדיו של עפצים ודאי הוא פסול שאין זה דיו אלא צבע". לפי אור זרוע ומרדכי אסור להוסיף קנקנתום לדיו. אם מוסיפים קנקנתום זה לא דיו אלא צבע והוא פסול. (מים עם קנקנתום לבד, בלי עפצים, ודאי שאינם צבע כי הם שקופים לגמרי.)


מה נקרא דיו ומה לא נקרא דיו לפי גדולי הפוסקים האחרונים?

שולחן ערוך (יו"ד, רעא, ו): "ספר תורה צריך שיכתבנו בדיו העשוי מעשן השמנים שרוי במי עפצים. ואם כתבו במי עפצא וקנקנתום כשר". השו"ע אומר במפורש שדיו צריך להיות עשוי מעשן. מי-עפצים וקנקנתום אינם דיו (אע"פ שכשר) כי דיו צריך להיות עשוי מעשן.

שולחן ערוך (או"ח, לב, ג): "יכתבם בדיו שחור בין שיש בו מי עפצים בין שלא במי עפצים".  מי-עפצים אינם חובה אלא רשות.  דיו בלי מי-עפצים חייב להיות שחור מעשן כי קנקנתום בלי מי-עפצים אינו משחיר ואין בו תועלת. גם שרף עצים או קוצים אינו משחיר. על כן, גם לפי או"ח-לב, הדיו של השו"ע הוא דיו עשן בלי קנקנתום .

שולחן ערוך (או"ח, תרצ"א, א): "אין כותבין המגילה אלא בדיו ... ואם כתבה במי עפצים וקנקנתום כשרה". מכאן אנו למדים שצבע שחור של מי-עפצים וקנקנתום אינו דיו (אע"פ שכשר) כי דיו צריך להיות עשוי מעשן.

הרמ"א כותב שדיו צריך להיות עשוי מעשן ומדברים הבאים מן העץ. קנקנתום אינו בא מן העץ, על כן קנקנתום אינו סממן דיו לפי הרמ"א.

שו"ע הרב (או"ח, לב, ד): "אין מטילין קנקנתום לתוך הדיו ...וטוב לחוש לדבריו לכתחילה לעשות הדיו מעשן עצים או שמנים... ואם כתב סת"ם במי עפצים וקנקנתום שהוא עומד ואינו נמחק כשרים". רק דיו עשן בלי קנקנתום נקרא בשם דיו. מי-עפצים וקנקנתום אינם דיו.

משנה ברורה (לב, ח): "מעשן עצים - פי' ולא יטיל לתוכו קומא או קנקנתום ... גם הרמ"א מודה דמותר לעשות ממי עפצים וקומא וקנקנתום ... דהדיו העשוי מעשן עצים ושמנים מתקלקל ונמחק בנקל". רק דיו עשן בלי קנקנתום נקרא בשם דיו. המשנ"ב נזהר  ומדייק בלשונו ומקפיד שלא להוסיף את המלה "דיו" אחרי "מותר לעשות". בבאור הלכה הוא כותב: "דוקא בדיעבד אם כתבו במי עפצים וקנקנתום כשר". לפי המשנ"ב ובאור הלכה, אם אין דיו עשן שאינו מתקלקל, כשר בדיעבד לכתוב במי-עפצים וקומא וקנקנתום אך אינו קורא לזה בשם דיו.

יש שקוראים לכל צבע שחור המתקיים על הקלף בשם דיו ויש גם מי שקראו לצבע שחור עם קנקנתום בשם דיו. גדולי הפוסקים האחרונים ידעו את דברי קודמיהם ואעפ"כ הם מאוחדים בדעתם ומדייקים בלשונם ומקפידים שהשם דיו יקרא רק על דיו עשן בלי קנקנתום, ולא על מי-עפצים וקנקנתום (עם או בלי קומא). הם התירו לכתוב בצבע שחור עם קנקנתום בלית ברירה, כי לא היה להם דיו עשן שאינו מתקלקל. 

מה שכתבו כמה פוסקים "ואין לשנות" על מי עפצים וגומא וקנקנתום, שייך רק לסוג הדיו הזה ולא שייך כלל לדיו עשן. 


מה ההבדל בין דיו לצבע?


משנה (סוטה, פ'ב, מ'ד): "ואינו כותב לא בקומוס ולא בקנקנתום ולא בכל דבר שרושם, אלא בדיו".  כל מה שמשאיר רושם כתב אחרי מחיקה אינו דיו.

בני יונה (ס' רע"א): "ודאי כשרים כל מיני דיו העשויים קצת נקפים ועבין שעומדין ע"ג הקלף ואינן נבלעין בתוך גוף הקלף."

חתם סופר (חידושי חתם סופר, גיטין, יט, ע'א) : "פלוגתת הפוסקים בדיו עי' בני יונה דהעולה להלכה ולמעשה כי גדר הדיו הוא הצבע השחור המעובה שאינו נכנס בתוך עובי קלף מעבר לעבר כצביעת בגדים, וגם אינו כמיא בעלמא, אלא ע"ג הקלף ונדבק בו ויכולין למחקו ולהסירו ממנו."   לפי החתם סופר, אם אפשר לכתוב בו והוא נשאר על גבי הקלף ונדבק בו ואינו נספג אל תוך הקלף, ואפשר למחקו ולהסירו לגמרי, הרי הוא דיו.

דיו נשאר על פני הקלף ואפשר למחקו ולהסירו מהקלף בלי לחפור בתוך הקלף ובלי שישאר על הקלף רושם כתב.  צבע נספג אל תוך הקלף ואי אפשר למחקו ולהסירו לגמרי מהקלף בלי לחפור בתוך הקלף. 

שו"ע הרב (או"ח, לב, ד): "אין מטילין קנקנתום לתוך הדיו מפני שרישומו ניכר מאד ואינו נמחק לגמרי". 

גמרא (מגילה, יט.): "קנקנתום חרתא דאושכפי". רשי: חרתא דאושכפי - סם שצובעין בו מנעלים שחורין [משחת נעלים].   משחת נעלים היא צבע שצריך להספג אל תוך העור כדי שיתקיים. הקנקנתום גורם לצבע שיספג אל תוך העור ויהיה ראוי לשמש כמשחת נעלים.  

לפי הגמרא, נוזל שחור עם קנקנתום הוא צבע משחת נעלים שאינו נמחק לגמרי. דיו שהוסיפו לו קנקנתום הופך לצבע שאינו נמחק לגמרי. 

יש בי"ד שפסק שצבע המתקלף מרצועות תפילין פסול, כי צבע חייב להספג פנימה ולא להתקלף. הם בדקו גם דיו עשן ושרף והצליחו להסירו מהקלף בלי להזיק לקלף. הם לא למדו את ההבדל בין דיו לצבע וסברו בטעות שדיו צריך להיות כמו צבע. על כן, הם אמרו שלא להשתמש בדיו. הם לא ידעו שבדיו הדין הוא הפוך מדין צבע. דיו אסור שיהיה כמו צבע. דיו חייב להשאר על פני הקלף כך שכן אפשר למחקו ולהסירו. בזה שהצליחו להסיר את הדיו מהקלף הם ראו בעיניהם שזה אכן דיו כשר ולא צבע, אך נתעלמה מהם ההלכה.  
 

ועד משמרת סת"ם והרבנים הגאונים שמואל הלוי וואזנער ונכדו אברהם צבי וואזנער שליט"א גילו את הטעות של ביה"ד ופרסמו מכתב שמלמד את ההבדל בין דיו לצבע ומתקן את הטעות.   


מעשה רב 
  • קסת הסופר כתב  לעצמו ס"ת בדיו עשן בלי קנקנתום.
  • הרב משה פיינשטיין קנה לעצמו בשנת תש"מ תפילין ר"ת חדשות, מהסופר של הרבי מלובביץ' שהתפרסם בזה שהוא כותב רק בדיו עשוי מעשן בעירת-גז ודבק פלסטי סינטטי, בלי עפצים ובלי קנקנתום, וזה הדיו שהוא לימד לתלמידיו לעשות. הרב פיינשטיין שמח שאין בדיו עפצים וקנקנתום ולא חשש מעשן גז ומדבק סינטטי.
  • הרב חיים קנייבסקי שליט"א קנה מזוזות כתובות בדיו עשן של הרמב"ם, ולא חשש לדברי הפוסקים שכתבו שאין לשנות.

ממה עושים דיו  וממה לא עושים דיו?

דיו צריך להיות שחור מעשן ולהתקיים לעולם או אלפי שנים. "כל העשנים יפין לדיו ושמן זית מן המובחר ... כל השרפין יפין לדיו ושרף קטף יפה מכולם" (שבת, כג.).  כדי שהדיו יתקיים על הקלף ולא יפסל, צריך לערב את העשן עם דבק טוב. הדבק הטוב ביותר הוא "שרף קטף יפה מכולם". בין הפוסקים יש מחלוקת איזהו עץ הקטף. אין אנו יודעים בוודאות איזהו העץ. 

המגילות הגנוזות, מתקופת בית שני נכתבו בדיו עשן בלי קנקנתום. אחרי חורבן הבית אבדה לנו נוסחת הדיו המקורית המבוססת על עשן ושרף קטף, והסופרים ניסו חומרים נוספים כדי שהדיו יתקיים ולא יפסל. רבי מאיר הוסיף קנקנתום לדיו (לא למים אלא לדיו) ועורר מחלוקת בין רבותיו רבי עקיבא ורבי ישמעאל.


מכל הסממנים שאפשר לעשות מהם דיו, יש רק שני סממנים שגדולי עולם אוסרים להוסיף אותם לדיו ופוסלים את הדיו - קנקנתום ועפצים.

  • רבי מאיר אומר בשם רבותיו רבי ישמעאל ורבי עקיבא שאחד אוסר קנקנתום ואחד "לא אמר לי דבר". (עירובין, יג.). אף אחד לא התיר את הקנקנתום במפורש.
  • "ווטריולא [קנקנתום] שמשימים בדיו של עפצים ודאי הוא פסול שאין זה דיו אלא צבע." (מרדכי, גיטין, יט., בשם אור זרוע).  לפי אור זרוע ומרדכי צבע שחור עם קנקנתום לא רק אסור אלא גם פסול, ואין זה דיו אלא צבע.
  • "דיו של עפצים אסור לכתוב ממנו ספר תורה - דהא אינו קרוי דיו" (ספר התרומה, הלכות ספר תורה, קצ"ה).
  • "ועל כן היה פוסל ר"ת ס"ת שאין כותבין בדיו שלנו [שאין בו עפצים]" (תוספות, שבת, כג.). לפי ר"ת דיו עם עפצים לא רק אסור, אלא, ספר תורה שנכתב בו פסול.
  • "מותר לתת אדרמינט [אבקה שחורה - עשן או פחם]  לתוך הדיו לספר תורה לכולי עלמא דלאו היינו קנקנתום" (תוספות, עירובין, יג.). מכאן אנו למדים שיש להשחיר את הדיו רק בעשן או פחם. קנקנתום אסור.
לפי אור זרוע, מרדכי, רבנו תם, וספר התרומה, רק דיו עשן, בלי קנקנתום ובלי עפצים, כשר לכתיבת סת"ם. צבע שחור עם קנקנתום ועפצים פסול לכתיבת סת"ם  (לא רק אסור אלא פסול). למגילת סוטה צבע שחור עם קנקנתום פסול לכולי עלמא (משנה, סוטה, פ'ב, מ'ד).  

לפי הגמרא (מגילה, יט.) "קנקנתום חרתא דאושכפי". רשי: חרתא דאושכפי - סם שצובעין בו מנעלים שחורין [משחת נעלים].


קנקנתום ועפצים הם שני הסממנים היחידים שגדולי עולם אוסרים להוסיף אותם לדיו ופוסלים את הדיו. 

להלכה נפסק ע"י הרמב"ם והשו"ע:  "ואם כתבו במי עפצא וקנקנתום - כשר".


בתוספות (שבת, כג.) מבואר ש"כשר משמע דיעבד".  באור הלכה מפרש את פסיקת השו"ע וכותב: "דוקא בדיעבד אם כתבו במי עפצים וקנקנתום כשר". הסופר לוי יצחק מברדיטשוב בספרו תעלומות סופרים מפרש גם הוא את דברי הפוסקים וכותב:   "אך אם הטיל גם קנקנתום לתוך הדיו ומי עפצא הנ"ל שהוא עומד ואינו נמחק אעפ"כ כשר בדיעבד" (שאלה ל"א).   "אך אם כתב במי עפצא וקנקנתום שאינו נקרא דיו ג"כ כשר בדיעבד, וא"כ אדרבה מדבריו [הרמב"ם] נראה להדיא שמי עפצא וקנקנתום אינו דיו כלל" (שאלה מ, תשובה ב).  "ואם כתב בדיו (של עשן) השרוי במי עפצא וקנקנתום שהוא עומד ואינו נמחק כשר בדיעבד, אבל מי עפצא וקנקנתום לבד בלא דיו מעשן אינו דיו כלל." (תשובה מא)


אחרי שהשו"ע והרמ"א פסקו להלכה שדיו צריך להיות עשוי מעשן, ואחרי שהשו"ע פסק שמי-עפצים אינם חובה אלא רשות, ואחרי שהרמב"ם והמשנה ברורה והרב קנייבסקי שליט"א פסקו שרק דיו עשן בלי קנקנתום הוא למצוה מן המובחר, מי יוכל לעמוד נגדם?

דיו כשר לכתחילה לכולי עלמא צריך להיות עשוי מעשן ודבק ודברים הצריכין לו, בלי קנקנתום ובלי עפצים.



אם יש הפוסלים עפצים וקנקנתום, אז למה התירו לכתוב בעפצים וקנקנתום?
  • "עתה הסופרים אין כותבים בזה הדיו [העשוי מעשן] מפני שהוא מתקלקל ונמחק בנקל" (החיד"א, ברכי יוסף, יו"ד, רעא (ו) אות ז).  
  • " ס"ת צריך שיכתבנו בדיו העשוי  מעשן השמנים. עתה הסופרים אין כותבים בזה הדיו מפני שהוא מתקלקל ונמחק בנקל." (קול יעקב, יו"ד, רעא, טו).
  • "עתה הסופרים אין כותבין בזה הדיו של עשנים מפני שהוא מתקלקל ונמחק בנקל. וכיון שאין אנו בקיאים בזה, ממילא שאי אפשר לעשות כן ולכן נהגו בעפצים" (ערוך השלחן, רעא, לד).
  • "דהדיו העשוי מעשן עצים ושמנים מתקלקל ונמחק בנקל ע"כ אין נוהגין בו עכשיו" (משנה ברורה, הל' תפילין, לב, ח).  המשנה ברורה מביא גם את מגן אברהם שכתב "דבימיו לא ראה ג"כ לאחד מן הגדולים שנהג לעשות בדיו העשוי מעשן עצים ושמנים". עדות נוספת יש כאן שבזמנם לא ידעו איך לעשות דיו עשן שאינו מתקלקל, אז כתבו בדיו הטוב ביותר שהיה בידם.  כך היא ההלכה וכך צריך לנהוג - לכתוב רק בדיו הטוב ביותר שיש כדי למנוע פסולים בסת"ם בגלל דיו שמתקלקל.
אם אין דיו עשן שאינו מתקלקל מותר לכתוב סת"ם אפילו ב"חרתא דאושכפי". התירו לכתוב בעפצים וקנקנתום בלית ברירה כי דיו עשן שהיה בזמנם היה מתקלקל ונמחק בנקל, ולא היה להם דיו עשן שאינו מתקלקל. חכמים הקפידו דבר ראשון להקטין ככל האפשר את הפסולים בסת"ם. שאר ההידורים בדיו ובכתב הם כאין וכאפס לעומת דיו שאין בו פסולים.

דיו עם קנקנתום ובלי עשן הומצא ע"י הגויים היוונים בסוף ימי בית שני.  הגויים באירופה השתמשו בדיו הזה, והיו סופרים שהעתיקו את מנהג הגויים.  יש מי שטען שאין לשנות מה"מסורת" של כתיבה בדיו הזה.  המצאה ומנהג של גויים הם מסורת?  האמת היא שהשינוי מדיו העשן של חז"ל למנהג הגויים הוא הוא השינוי מהמסורת של חז"ל, כמו שאמר הצמח צדק:  
  • "דיו שאנו עושים עכשיו ממי עפצים וקופער וואש [קנקנתום] אין זה הדיו שהיה בימי חכמים, אלא שאנו סומכים על מסקנת הפוסקים שהעיקר שכל צבע שחור המתקיים על הקלף נקרא דיו." (שו"ת צמח צדק, או"ח, טו, ס'ה).
שינוי בגלל שעת הדחק אינו יוצר מסורת חדשה.  יש מקומות בהם לא קידשו על יין כי לא היה להם יין. וכי יעלה על הדעת לטעון שאין לשנות מ"המסורת החדשה" של קידוש בלי יין?   מי שטוען שאין לשנות ממסורת כזאת עליו נאמר "אל תען כסיל כאיוולתו". 

יש טוענים שאסור לעשות דיו עם חומרים סינטטיים. טענה זו היא "טובל ושרץ בידו" שהרי הצבע השחור בדיו עפצים וקנקנתום היה מאז ומעולם צבע כימי סינטטי שאינו מצוי בטבע, ובימינו גם בטל השמוש בקנקנתום הטבעי ובמקומו משתמשים בגפרת ברזל סינטטית שמיוצרת בבית חרושת מברזל וחומצה גופריתנית, ואין פוצה פה ומצפצף.

יש טוענים שדיו יבש צריך להיות חומר קשה שנשבר. רשי מפרש: פלי קורטא דדיותא - מבקע חתיכות דיו יבש. מה פירוש המלה "מבקע"? לפני קריעת ים סוף אמר ה' למשה רבנו: "ונטה את ידך על הים ובקעהו" ... "ויבקעו המים". הים אינו עשוי מחומר קשה שנשבר. מכאן אנו למדים שהמלה "מבקע" שייכת לכל דבר שאפשר להפרידו לחלקים נפרדים גם אם הוא רך כמו מים. על כן, "פלי קורטא" פירושו חותך ומפריד חתיכה, לא רק בשבירה אלא גם בחתוך בסכין או בקריעה בידים.

לפי השו"ע והרמ"א רק דיו עשן כשר לכתחילה. השו"ע אינו אומר עם איזה דבק עושים את הדיו, על כן כל סוגי הדבק מותרים לפי השו"ע. סופר צריך להקפיד על ההלכה ולשמור על המסורת החשובה ביותר שיש בדיו,  לכתוב רק בדיו עשן הטוב ביותר שיש עם הדבק הטוב ביותר שיש, שמתקיים כמה שיותר ומתקלקל כמה שפחות, כדי להציל את עם ישראל מסת"ם שנפסלים.


שעת הדחק

מי שאבד במדבר ואין לו אוכל כשר, מותר לו לאכול לא-כשר. ההתר לכתוב בעפצים וקנקנתום היה התר לשעת הדחק, למרות שאין זה הדיו שהיה בימי חכמים. כמו שאמר הצמח צדק.

כדי שהצבע השחור יתקיים יותר טוב על הקלף נהגו להוסיף לעפצים וקנקנתום גם קומא. הרבה עצות והוראות נכתבו על הכנת עפצים וקנקנתום עם קומא במטרה להקטין את כמות הפסולים בסת"ם. (שינוי הצבע משחור לאדום, דהיית הצבע השחור, סדקים ושברים באותיות, ונפילת האותיות מהקלף.)  יש גם מי שכתבו "ואין לשנות" כדי למנוע שינויים בדרך הכנת עפצים וקנקנתום עם קומא, שינויים שעלולים להגדיל את כמות הפסולים בסת"ם. ואעפ"כ עזבו בימינו את הקנקנתום הטבעי ובמקומו עברו להשתמש בגפרת ברזל סינטטית - חומר זול יותר, מיוצר מברזל וחומצה גופריתנית, שמגדיל את כמות הפסולים בסת"ם. ואין פוצה פה ומצפצף. החומצה הגופריתנית נשארת בדיו, מזיקה לדיו היבש, שורפת את פני הקלף, וגורמת לדיו ליפול מהקלף ולפסול את הכתב.

למרות כל העצות וההוראות, המציאות היא שאלפים ורבבות של סת"ם כתובים בעפצים וקנקנתום וקומא נפסלים בקלות. כל הסת"ם שהיו כשרים ואח"כ נפסלו, נפסלו בגלל פגמים בדיו. יש הרבה תפילין שנמכרות בחזקת כשרות ומהודרות אע"פ שנפסלו בגלל פגמים בדיו עוד לפני שהגיעו לידי הקונה, ורק בבדיקה ראשונה אחרי בר-מצוה מגלים את הפסולים. יש גם הרבה מזוזות שנפסלות בגלל סדקים בדיו מיד עם הגלילה הראשונה.



דיו של עפצים קנקנתום וקומא נסדק ונשבר בקלות ונופל מן הקלף.
החומצה הגופריתנית בדיו הזה שורפת את פני הקלף וגורמת לנפילת הדיו מהקלף

סת"ם שנפסלים בקלות יש בהם חשש איסור דאורייתא של "לפני עור לא תתן מכשול".

אילו היו בונים בתי מגורים עם חומרים פגומים שיכולים לגרום לקריסת הבתים, היעלה על הדעת שיתירו להמשיך ולבנות עם חומרים כאלה?


לסכום - באיזה דיו צריך לכתוב סת"ם?  

השו"ע והרמ"א פסקו להלכה שצריך לכתוב בדיו שחור עשוי מעשן.  דיו חייב גם להיות כזה שמחזיק מעמד ומתקיים לעולם. על כן, סת"ם צריכים להיות כתובים בדיו עשן שאף פעם אינו נפסל. הרמב"ן מתיר במפורש להוסיף לדיו דברים הצריכין לו. על כן, דיו כשר לסת"ם צריך להיות שחור מעשן, עם דבק מעולה, אינו נסדק, אינו נופל מהקלף, ואינו נפסל.

לפי החיד"א, קול יעקב, עה"ש, ומשנ"ב, כותבים בעפצים וקנקנתום אם אין דיו עשן שאינו מתקלקל. אך, אין זה פתרון שמונע לגמרי את הפסולים בסת"ם, ויש גדולי עולם שפוסלים את הכתיבה בדיו הזה. אם יש דיו עשן שאינו מתקלקל, מצוה לכתוב רק בו כי אז אין יותר שעת הדחק ואין יותר צורך בעפצים וקנקנתום.  מי שאבד במדבר והגיע למקום ישוב, אינו רשאי יותר לאכול לא-כשר.  


אם יש מי שאומר שלא לכתוב בדיו עשן שאינו מתקלקל, או שדיו עפצים וקנקנתום עדיף על דיו עשן שאינו מתקלקל, הוא טועה טעות גדולה וכדאי לו ללמוד מהסופר לוי יצחק מברדיטשוב שכתב: "והסיבה לזה הוא מפני מיעוט בקיאות הסופרים בדברי הפוסקים ומיעוט בקיאות המחברים האחרונים דזמנינו בידיעת תכונות וטבע מיני הדיו."


הגרי"ש אלישיב אמר על דיו עשן שאינו מתקלקל שזה כשר ומהודר לכתוב בו.


הרה"ג שמואל הלוי ואזנר, שבט הלוי, כתב על דיו עשן שאינו מתקלקל: "דיו זו נעשתה לפי המסורה ועפ"י הפוסקים רק נתחזקה עמידתה... דיו זה יפה ומהודר והכותבים בה עושים כהלכה."  

הרה"ג יעקב מאיר שטרן שליט"א כתב פעמיים על דיו עשן שאינו מתקלקל: "אפשר לכתוב עם דיו זה לכתחילה", ו-"נמצא דדיו הנ"ל כשר בלי פקפוק".

הרה"ג שמאי קהת הכהן גראס שליט"א, אב"ד דקהילת בעלז, אמר על דיו עשן שאינו מתקלקל: "יהודים משלמים הרבה כסף, מחפשים כל כך הרבה הידורים ... אבל זה היסוד. אם יש את הדיו הזה צריך לכתוב בדיו הזה כדי שהכתב יחזיק מעמד."

התורה נמשלה למים ועשן בא מן האש. דיו צריך להיות כזה שאינו מזיק (בלי חומצה ששורפת את הקלף) ואינו ניזוק (קפולים בקלף אינם פוגמים בדיו). לפיכך, ס"ת שנכתב על הקלף (מעובד במים) בדיו של עשן (בא מן האש), ואינן מזיקין זה את זה, מתקיים בו "עושה שלום במרומיו". שנאמר: "תני רבי שמעון בר יוחאי: לפי שהרקיע של מים והכוכבים של אש והן דרים זה עם זה ואינן מזיקין זה את זה לפיכך עושה שלום במרומיו." (ירושלמי, ראש השנה, פרק ב, דף יב, הלכה ה)  וכן: "מיכאל מן המים וגבריאל מן האש והן עומדין לפני השכינה ואינן מזיקין זה את זה הוי אומר עושה שלום במרומיו." (מדרש תנחומא, פרשת ויגש, ס' ו).





Saturday, April 15, 2017

Efforts to keep the forum going...

Wishing everyone a good Moed and I hope everyone is having a great Pesach.

This has probably been evident for some time but I regret to say that I am finding it harder and harder  to keep this forum going.  The forum has been going for about five years and clearly has proven its value with thousands of informative posts archived (many with excellent discussion in the comments) and still averaging close to 300 hits per day.  However I have neglected to add new members for a long time and this has stunted the growth and volume of new posts.  The reason is simply lack of time on my part.

I would like to apologize to the many people who have emailed me in recent years to join the forum and I simply have not added them. Nor have I added quite a few newer members to the member list on the side bar. I wish to reiterate that I do not vet who can join - the forum is open to everyone - however in order to add new members I need to clean out the authors list (BlogSpot only allows 100 authors) and many of these are no longer active. I simply have not had time to maintain and clear this list or work out a better system. I hope no one took my lack of response personally.

Like everything, in order for this forum to function and grow, it requires someone with the time and interest to run it. I have the interest but unfortunately, as said, not the time. I am therefore delegating this task to one of the members of this forum, Dov Berger, who has privately expressed interest. If anyone else is interested in helping,  please email me privately. I'm sure we can agree, there is tremendous potential here.

Once Dov joins as admin, we are aiming to clear out non active authors and add the many new members who have requested to join as well as to label posts (most posts are not labeled) so that topics can easily be found when searched.

Hopefully we can make this site great again 😏

Any other suggestions or offers for assistance are welcome.

Wishing everyone much hatzlocha in their avodas hakodesh and a happy and kosher (remainder of ) Pesach...



Tuesday, April 4, 2017

Some recent Shailos emailed to me I promised to put on the forum.....

I'm sure everyone is too busy before Pesach but I get regular emails from around the world as my email address is the only one public on this page. The easy ones I answer right away but some that are more difficult I promise to post here to ask the opinions of our members, but of course I never get around to it....

So just quickly, here is my outstanding list, if anyone can post a reply I'd be much obliged....

1) The yud below.
The left part is a not attached but possibly still a shinuy to a small ches?



2) From a sofer in England:

Shalom R. Gutnick,

I wanted to post something about two sifrey torah that were stolen from a community in the UK so that people could a) keep an eye out and b) advise how one might go about tracking these down. But there doesn't seem to be an option to post anymore on the page that I could see. I know you periodically clear down infrequent posters.

I don't know if the robbers knew exactly what they were stealing as I understand they were being stored temporarily in a locked gun cabinet attached to the wall and they may have thought there were guns inside. They removed the whole cabinet.

Any advice I can pass to the community and to the police from you or others who have encountered this about what they should do would be helpful.

I'm trying to get some photos of the sifrey.

Kol tuv,

3) Another email question:

Shalom Rebbi,

I am a huge fan of your blog. I am trying to locate mareh mekomos regarding putting atari chaim (1, 2, or none) on a megillah rus. Any thoughts?

I appreciate the help!

4) From a magiha in Europe

Are we choshesh for shinoy tzurah to hey in the following two cases? Shailos tinok?






Any finally, a question of my own. Is a tzadik like this lechatchillah? (Hardly a nun)




Wishing everyone a Kosher and Freilichen Pesach!






Friday, March 24, 2017

bayis shel rosh rov prudos according to Chabad?

bedieved? not mehudar?

סגירת בתים לשמה, אם לא אמר בפיו

שאלה:  מה הדין אם סוגר בתים סגר תפילין ורק חשב "לשם קדושת תפילין", אבל לא אמר בפיו כלום במהלך הסגירה. מה דין התפילין?
והאם חייב לפותחם ולסוגרם מחדש ולומר בפה "לשם קדושת תפילין"?

תשובה:  נראה לי שבדיעבד כשר, ואין צריך לפתוח שוב על מנת לסגור לשמה בדיבור.
כי מבואר בשוע"ר סי' לב סעי' לא בנגע לעיבוד העור דהואיל ויש מכשירים בלא לשמה עכ"פ סמכינן על זה לענין שסגי במחשבה. וא"כ יש לומר כמו כן בהכנסת הפרשיות לבתים - הרי דעת הרמב"ם שגוף עשיית הבית אינו צריך להיות מעובד לשמו כמבואר בשוע"ר סי' לב סעי' נז, וכל שכן הכנסת הפרשיות לבית וסגירת הבית ואפילו תפירתו - אינו צריך לשמה לדעת הרמב"ם, וממילא דסמכינן על שיטתו בדיעבד אם חשב בלבד ולא הוציא בפיו [עיין ביאור הלכה סי' לג סעי' ד ד"ה אפילו, דמשמע שמיקל בדיעבד אפילו לא חשב, אלא הכניסן סתם. פשיטא דיסכים בדיעבד להקל בחשב לשמה].

ראה גם פורום לנושאי סת"ם: עשיית תפלין ותפירת ס"ת ע"י פסולים

Saturday, March 18, 2017

נגיעה של יו"ד לכ"ף פשוטה

יש פוסלים דבר זה משום שנעשה מעין צד"י פשוטה. לענ"ד זה כשר, ומותר להפריד.
כמובן ראוי לשאול תינוק, וכאשר תינוק יקראם כדין - בודאי כשרות.

Thursday, March 9, 2017

Is this considered Ksiva?

In the word "BABOKER", the following happened:

1. The first Beis came out perfectly normal.
2. As I was writing the base of the second Beis, it connected with the first and seemed to create a full connection so that there was one thick line of wet ink.
3. However, as I pulled the Kulmus down and off of the Klaf, they seperated and left exactly what you see here above: as small Negiya. As you can see, there is no roshem that there was ever any ink in between the two bases.

Can I just scrape the small connection? Or no because of what happened in step 2?


Saturday, March 4, 2017

ראש הלמ"ד נכנסת לחללה של דלי"ת

עוקץ הל' נכנס לד'. יש לשאול תינוק בכיסוי כל החלק שתחת לרגל ימין של הד', אם יכירנה כד' יש להכשיר (וראוי לכתחילה למחוק מעט מאורך רגל ימין של הד'. כדי להמעיט כניסת ראש הל' לחללה. הרגל בלאו הכי דהויה וצריכה תיקון)
ואם תינוק יקראנה ה' אז הד' פסולה וחייבת תיקון [בספר תורה שמועיל תיקון שלא כסדרן]. ויש למחוק את כל
 רגל הימין ולחזור ולכתבה קצרה מעט, כדי שראש הל' לא יהא בחללה (כמה שאפשר

פשוט שא"א למחוק מראש הל' - כי הוא שייך לשם קדוש. אמנם מכיון שצואר הל' דהוי ובלאו הכי יש להוסיף עליו דיו, ואפשר בכך להרחיב מעט את ראש הצואר בצד התחתון שלו כלפי למטה, כדי שעיקר הראש לא יהא כלל בחלל הדלי"ת

Thursday, March 2, 2017

גולם פסול

לענ"ד זה גולם, כי רובו מדובק לגוף. והמעט שבולט אינו גוף ועיקר היו"ד

Thursday, February 16, 2017

Plastic retzuos

I am still seeing lots of plastic retzuos the ones where the whole thick black  upper layer peels off, its been over a year since the scandal broke but plenty of people still have it, rabosai keep your eyes open for  it they are mamash possul

Wednesday, February 15, 2017

Should a woman make a shehechiyanu after the completion of the last letters of a sefer Torah she commissioned?

Since 1) women are obligated acc to many opinions in the Mivtzah and b) a common custom is for the owner to say shehechiyanu at completion (with a new fruit). So, for example, a woman who commissions a sefer in memory of, say, her late husband, and she is the owner, can / should she say shehechiyanu???

I've never seen it done, but why not?

Thursday, February 9, 2017

פ' והיה אם שמוע של רבינו תם - נמצא בבית של רש"י

שאלה:  הביאו לי תפילין רש"י לבדיקה, הפרשיות היו מונחות בבתים לפי סדר רש"י, אבל הפרשה 'והיה אם שמע' היה של ר"ת. כלומר, היה לה ריוח בסוף כמו שמשאירים לר"ת. היהודי שנתן את התפלין לבדיקה מניח רק תפלין רש"י. 
א)  האם הוא יצא חובת תפילין עד היום?
ב)  האם מותר למחוק את המילה האחרונה ולהאריך את האותיות עד סוף השורה?

תשובה:  נלע"ד [בהסתמך על ספק האם אי פעם הניחום כר"ת, דבר שלא נראה כל כך במקרה הזה. וגם אם כן הניחום פעם כר"ת, לא פשוט כלל לומר שמי שעבר על דין מורידין להוריד תפלין דר"ת שכבר הניחום כן, ולעשותם רש"י, שאינו יוצא ידי"ח מצות תפלין דרש"י] דיצא ידי חובתו בהנחת תפלין כדין.
מכיון שההנחה הפשוטה שלי [במקרה זה שמעולם לא הניחום בפועל כר"ת, ובצירוף ספק בדין מורידין הנ"ל] מותר למחוק את התיבות האחרונות על הארץ ולהאריכם שיגיעו עד סוף השיטה [כנהוג בתפלין דרש"י] - אם ירצה.
פשוט שגם אם לא ימחקם התפלין כשרות, כי ריוח שלאחר על הארץ אינו פוסל, כמבואר בפוסקים.
****
קיצרתי בביאור כמה ספיקות שיש במקרה זה בדין 'מורידין', והעיקר שאם באנו לחשוש שהיו פעם בתפלין ר"ת ממש ואחר כך הוחלפו, יש חשש יותר שמא הם שלא כסדרן. ומכיון שהמגיהים הם בחזקת כשרות, ההנחה הפשוטה [כל עוד לא הוכיח אחרת] שהסופר שהניח הפרשיות בבתים עשה כדין, ולא עשה טעות או איסור.

Wednesday, February 8, 2017

Vov

Very basic parshiyos, but the vov from udevash is problematic because of the thin line coming out of the head. Do we say it's too thin / negligible to be a shinoy tzurah or do we say because of ain shiur leuvei haos that it's a zayin?

Thursday, February 2, 2017

שאלה בקידוש הכתיבה

שאלה:  סופר התחיל ס"ת חדש ושכח אות במילה בראשית, וקודם כתיבה אמר [שהוא כותב] 'לשם קדושה' וכן האזכרות 'לשם קדושה'. ושלח למחוק את השורה הראשונה שכתב, וכאשר חזר לכתוב שוב מחדש לא הזכיר [שוב] 'לשם קדושה'.
האם אמירתו הראשונה הועילה או דילמא כיון שמחק הכל חשיב ככותב עכשיו ספר חדש, וכיון שעכשיו לא קידש - כל מה שכתב בפעם השניה פסול?

תשובה:  לענ"ד לא הועילה אמירתו הראשונה אלא היא בטלה, והיה צריך לקדש הכתיבה פעם שניה, ומכיון שלא עשה כן הרי זה פסול.
הרי זה דומה להפסק בין ברכה לתחילת עשיית מצוה, שהפסיד הברכה. משא"כ לאחר שהתחיל תחילת המצוה הרי כבר חלה הברכה, ואע"פ שהפסיק באמצע עשייתו עדיין הברכה תקפה.

Monday, January 30, 2017

כ"ף פשוטה מרובעת

נראה לי שכ"ף זו מרובעת ופסולה [לפי מנהג אשכנז].
פשוט שיש לתקנה [כפסק הפמ"ג] בהוספת דיו ואז תהא כשרה [ואינה תיקון שלא כסדרן, כי מעולם היתה לה צורת כ"ף, כמבואר בפמ"ג].

נקב בתפלין

יש כאן נקב או חתך בגג התי"ו. השאלה, האם זה היה משעת הכתיבה שאז יהא פסול משום שאינו מוקף גויל [עד שיגרר מעט מעובי הגג מעל הנקב וסביבו, לעשותו מוקף גויל], או שנקל לומר מסתמא אירע אחר הכתיבה, ואין חסרון היקף גויל שאחר הכתיבה פוסל
במשנה ברורה מבואר [כמדומה בשם הנו"ב] שאם יש סיבה חזקה לומר שלא היה בשעת הכתיבה, כגון שנוכל לסמוך על חזקת הסופר (או המגיה) שבודאי אם היה נקב זה היו תופסים הדבר, ויש להם חזקת כשרות, [או שמצורת החיתוך ניכר שקרה אחר הכתיבה] - יש להקל ולומר שאירע הדבר אחר כן. (אבל אם יהא ספק שקול, יש להחמיר בספק של תורה)

איך להתאים פסק זה למציאות - תלוי בעיני המורה, האם מכיר את הסופר שיש לו חזקת כשרות וכו

Saturday, January 28, 2017

מזוזה מנוקדת

קיי"ל ספר תורה מנוקד פסול [יו"ד סי' רעד] האם הדין שוה למזוזה ותפלין
מסברא נראה שכן

האם מישהו יודע איזה ספרים מדברים על זה

Please Help

http://community.digitalboutique.co.il/globerman/en/

R' Sholem was a member of this Forum, any assistance would  be appreciated.

Saturday, January 21, 2017

What is better?

I have a customer with a shel yad (Rabeinu Tam) approx age 40 years, which has cracking on the end where the parsha begins being rolled. The ink is weak along a cluster of creases which exist at the far left edge of the parshiyos (in this case shema parsha). It's unlikely that even if I go over it, that it will be strong long term and will likely continue to crack. The Rosh parshiyos and the first three of the yad parshiyos seem solid and I'm not worried about them.

Do I:

1) Fix as best as possible even though it will likely continue to deteriorate as the ink is quite brittle in that section?

2) Replace the last 2 parshiyos (I have some newer ones of similar level from a sofer that had a psul in the first parsha. So it won't cost the customer anything and therefore expense is not a factor in this decision). Although I am confident this option will last longer, the disadvantage is that the yad will now consist of two pieces (glued together).

Which option is preferred?

My gut tells me to change because it is not a financial expense to the customer and there is no chashash of psul. However if I leave it and the ink continues to crack we have a potential possibility that they could become posul.




Saturday, January 7, 2017

Baruch Dayan Ho'emes

It is with great shock and sadness that I wish to share the news of the untimely passing of Harav Hagoan R' Mordechai Friedlander, one of the top Rabbonim in Sta"m and Moreh Tzedek of the Vaad Mishmeres Stam ( Yerushalayim) and Badatz Eida Hacharedis.

Besides for being a giant posek and a top class Moreh Horoeh, Rav Friedlander had the ability to connect to thousands of talmidim with his approachable and warm demeanour, and his fluency in Hebrew, Yiddish and English meant that sofrim from all nationalities and backgrounds were able to have a shprach with him. He was often quoted on this forum.

This is an enormous loss for us all and he will be greatly missed by the Sta"m community. We wish his family much comfort and Besuros Tovos to all.





Thursday, January 5, 2017

The Aron Kodesh staying open during the entire Hakafos of a hachnasos sefer torah.

Does anyone know a source or reason why the Aron Kodesh stays open during the entire hakafos for a Hachnasos Sefer Torah? 
Is this the correct minhag? This is what I have seen by all the places that I have been to.

It seems that since the Aron Kodesh is emptied out from all its Sifrei Torah there is no issue of disrespect. (That is why we do not keep the Aron Kodesh open on other occasions since there are other Sifrei Torah inside and it would be disrespectful to leave it open.) However, this still does not explain why we  דוקא leave open the Aron Kodesh.


Tuesday, January 3, 2017

Beis Yosef tzadik, Sometimes presents like this in cheap stam

This is just a sketch but it is not uncommon to see this type of tzurah and doesn't seem to bother too many people. Is it OK?



Wednesday, December 28, 2016

Zichron Eliyahu

B"H

Does anyone know where the sefer Zichron Eliyahu זכרון אליהו on Hilchos Tefillin is sold? Is the new version now in print?

Freiliche Chanukah,

Tuesday, December 27, 2016

Batim macher in Brooklyn willing to accomodate visitors?

A frum woman who is a family friend is doing a master's degree in ritual objects, and, for a project, would like to observe and document the process of making peshutim batim.  Does anyone know of a batim macher in Brooklyn that would be open to this?

Thanks, and a freilikhn Chanukah!

Monday, December 19, 2016

fixing short letter according to m"b

I am not clear if this biur halacha allows to fix only a nifsak that top is less then shiur or also a letter that was written with a yerech less than melo os.

Thursday, December 15, 2016

מלא אות קטנה REISH

MY THOUGHTS ON THIS REISH

M''B WRITES IN SIMAN 36 REISH :
ויריכה יהיה קצר
ואם עשה רגל הריש קצר כמו יוד די בזה בדיעבד 
WE ALL REMEMBER MB 32/44
:מלא אות קטנה היינו יוד ובקוץ התחתון שלו  
(הקול סופרים  באות ד לכאורה חולק  שהרי מסביר או"ק  היינו עובי קולמס
יד אפרים לומד שבמלא או"ק צריך תינוק והמ"ב מביאו  בדף 88 ביאור הלכה  ד"ה כשר וחולק עליו
NOW THE QUESTION IS:
 A REGEL  REISH SHOULDN'T BE TOO FULL KULMUSIM
SIZE OF YUD IS LARGER THEN KULMUS-PROBABLY KULMUS AND HALF

IS IT POSSIBLE THAT ONE AND A HALF KULMUSIM IS BDIEVED BUT ITS SUPPOSED TO BE SHORTER THAN 2 KULMUSIM.

THREE EXPLANATIONS:

1)the word bdieved means should be longer but not that the os is bdieved after the fact
2)can we explain רגל הריש קצר כמו"רגל" היוד
3)can we explain יריכה יהיה קצר" מגגה"כדי 

ACCORDING TO 1 KOSHER
ACCORDING TO 2 LECHATCHILA
ACCORDING TO 3 KOSHER BDIEVED
ACCORDING TO YAD EFRAIM -SHALAS TINOK
ומי שרוצה להחמיר כיד אפרים וגם המ"ב  צריך לעשות שני קולמוסים מצומצמים




Wednesday, December 14, 2016

VANISHED TORA

This  24 cm sefer torah vanished while being transported by sofer to USA this past summer. Lets leave the exact investigation to the experts,however if anybody is offered this sefer or is called in to do a siyum or has any idea as to the whereabouts please contact me
thesofer@yahoo.com

Too close?

Full situation: in the last line, as I finished the line, I realized I had forgotten the Yud of Veyehi. I thought I had enough space to add but now I'm afraid it's too close to Mimochoras.

1) is it ok as it is?
2) if it's not, how can I fix it? If I make the Mem of mimochoras smaller is it Chok tochos ?
3) I welcome any other comments on the writing

YK

Monday, December 12, 2016

shiur of kuba/zanav

This is primarily directed to Rav Moshe.

I've seen a number of times that you refer to an os gedola as the shiur for kuba/zanav. I'm aware of Rav Elyashiv's opinion that the shiur is an os ketana (width of a Vav/Yud) and The Shevet Halevi (chelek 2 siman 155) writes that the shiur is a word (which word?) and then he says, "and less than a full word tzarich le'ayen ledina, nevertheless the width of a Vav or Yud certainly doesn't pasel". (Based on this, more than a Vav/Yud (which is less than an os gedola) may be the shiur.)
What is the source for an os gedola?

Thursday, December 8, 2016

Supposedly Stuma

I don't have a relationship with the sofer so I don't know if this is a fluke or if he and those who've been checking his parshios have overlooked it. He's been writing for decades. We sometimes lose sight of the bigger picture when focusing on individual letters/the smallest details so it's important we remember make sure the spacing is correct, the shiur parshios have the correct shiurim and that ends of lines don't form kuba/zanav. I've often found issues with these even by very good sofrim.

Monday, December 5, 2016

Hello,

I received an order for a custom 11 line Megillah, it is for an Adom Chashuv and the person who is buying it for him wants "all" the Hiddurim.

He also wants the ksav to be very large since it is for an older person so about 1.6mm or 1.8mm per line.

When I called my Klaf contact to order the special sizing he mentioned that there is a new tikkun from R' Chinagel on the 11 line Megillah that is more Mehudar. Basically, the columns are much narrower and therefore they are taller than wider so it is more Mehudar.

I never heard of this extra Hiddur so I called R' Chinagel and he told me that the Hiddur is basically because it is easier to Lein from a narrower column and also that the word "Amudim" means standing (taller than wider), and the regular Tikkun for 11 lines is wider than taller so it isn't really called Amudim.

I got my hands on some pages of this Tikkun and I am not so crazy about it, maybe I am just used to typical 11 line Megillah layout but these new columns look strange to me.

Did anyone hear of this Hiddur before? Is it worth writing with this new Tikkun since my customer wants all the Hiddurim even if it may compromise a bit on the beauty of the layout?

Here are the first two pages of the Tikkun: