stamforum

stamforum
פורום בינלאומי לנושא סת"ם

Thursday, August 16, 2012

Icecream cone shaped lamed

I noticed the shape of the lamed on the page of this website, in which the vov is shaped like an icecream cone. So I've written a few words here on my thoughts concerning this shape.
כתב המשנה ברורה וז"ל: ויהא חבור הוא"ו אל הכ"ף בדקות, כי תמונתו כתמונת וא"ו שעביו מתמעט והולך בסופו וכנ"ל בוא"ו.
בזמננו ראיתי סופרים שסוברים דכוונת המשנה ברורה דצורת צוארה צריך להיות כזה
עב מלמעלה והולך ומתמעט כעין משפך, וכן כתבו בליקוט ספרי סת"ם (מאת הסופר הרב צבי כהנא) והכתיבה תמה (שנדפס בשנת תשנ"ו, מאת הרה"ג אברהם הכהן זילביגער שליט"א) והבירור הלכה (מאת הרה"ג דוד בן הגאון הגדול רבי עובדיה יוסף שליט"א) דיש לעשות צוארה עב מלמעלה.
אמנם לדעת הסופר הגדול הרה"ג מנחם דוידוביץ שליט"א אין זה כוונת המשנה ברורה וגם עדיף לא לעשות כן מטעם שאבאר בעז"ה, ונ"ל דרק בזמננו נולד הרעיון הזה מתוך שני דברים שהשתנו בין תקופת המשנה ברורה לתקופתינו.

הנה בתקופת המשנה ברורה וגם בכל הדורות קודם לכן, כל סופרי סת"ם כתבו בדרך כתיבה דהיינו כל קו עשו לכתחילה בכתיבה אחת בלבד כמו שכתב השו"ע (או"ח סי' לב סע' יח) וכן המשנה ברורה שם, דאותיות רי"ש או וא"ו נעשה בכתיבה אחת. מה שאין כן בזמננו שכמעט כל סופרים אשכנזים עושים לכתחילה רגל האות ו' מצויר בשני או שלושה כתיבות לפחות כעין משפך כזה
 ולא כמו שנוהגו בכל הדורות הקודמות בכתיבה אחת כמו שכתב המשנה ברורה (או"ח סי' לב ס"ק עו) כזה
ויסוד הדבר שמה שכותבו דעובי רגל הוא"ו תתמעט והולך לענ"ד כוונתם לאפוקי מה שפעם נוהגו לעשות עובי הרגל הולך ומתרבה כרגל הזיי"ן כזה
 שהרי  אות ו' מורה על האצילות, דהיינו קיבול והילוך השפע שהוא מתמעט והולך (ב"ש), וצורה זה ממש הפך הרמז, אך הם לא התכוונו לאפוקי רגל פשוט תחתיה בשוה ברוב אורכו והולך ומתמעט רק בסופו, שהרי כתב הגדולי הקדש (כלל י"ב ס' ט"ו) דכתב הברוך שאמר כמה פעמים שא"צ רק קצת דמיון להרמז, וצורה זה
 יש קצת דמיון להרמז אינו סותרו, וכן היה המנהג כי לעולם עשו אות וא"ו בכתיבה אחת, ורק שתהיה חדה למטה.
והדבר השני שהשתנה בין תקופת המשנה ברורה לתקופתינו שהופך משמעות המשנה ברורה הוא דהיום לא מצוי למדי"ן כאלו

כמו שהיה מצוי בזמן המשנה ברורה, שצוארה מתחבר לגוף הלמ"ד בעגול שגורם שצוארה הולך ומתרבה בסופו, הפך מהקבלה. לכן בדור של המשנה ברורה היה ברור דכוונתו במה שכתב "ולצד שמאל, מקום חבור כ"ף עם וא"ו בזוית ולא בעגול. ויהא חבור הוא"ו אל הכ"ף בדקות" היתה לאפוקי צורת הלמ"ד הזה, ושכוונתו היתה לעשות צוארה כצורת הוא"ו שנוהגו כל הסופרים בדורו לעשות רגל הוא"ו פשוט בשוה ברוב אורכו ולא כעין משפך עב מלמעלה.
והטעם דעדיף לא לעשות כצורת משפך העיר לי הסופר החשוב הרב ששון קאופמן שליט"א מביתר עלית הוא משום דצורה זה נותן הרגשה שיש כאן שני אותיות וא"ו וכא"ף נוגעים זה בזה, ולפעמים משום הכי אינו ניכרת מיד בראיה קלה כלמ"ד, ועל כן יש לדון אם הוא בכלל כתיבה תמה דהרי כתב השו"ע הרב (סי' לו אות מ"ם) וז"ל: כי האותיות צריכים להיות נכרות מיד כשרואין אותן בראיה קלה ולא עד שיסתכל קצת עכ"ל. וכאשר צואר הלמ"ד פשוט בשוה כזה
היא נכרת מיד כמקשה אחת ואות אחד. ולמעשה לעולם כל סופרי סת"ם עשו צוארה פשוט בשוה, וכל המשנה ידו על התחתונה.
ס"ת ישן [ג] בביכנ"ס בית תפילה במונסי

הלמדי"ן כאן אינם כדעת המשנה ברורה שהרי חיבור הכא"ף עם וא"ו בעגול במקום להיות בזוית, ומשום כן צוארה הולך ומתרבה בסופו במקום להתחבר בדקות.
התמונה בנדיבות הרה"ג יהושע יצחק ינקלביץ שליט"א.