stamforum

stamforum
פורום בינלאומי לנושא סת"ם

Sunday, October 11, 2015

פסקי ספר התרומה - צורת האותיות

מצאתי בדפוס חדש של ספר התרומה (הוצאת מכון ירושלים, תש"ע, עמודים תקלט, תקמד-ה) הוספות דינים בכמה מצורות האותיות, שאינם כתובים בספר התרומה המצוי.
והעתקתים כאן מתוך הספר, בהוספת הערות - מה שנראה פירוש דבריו.
[יש להעיר דאף אחד מהראשונים, אינו מזכיר כלל דברי בעל התרומה בצורות האותיות. הראשון שמזכיר [ורק מהאותיות שבדפוס ישן] הוא הבית יוסף. אע"פ שנראה שבעל הגהות מיימוניות העתיק רוב דבריו מס' התרומה].

***

ו צריך שלא ימשוך ראשה של וא"ו מעט למטה, כדי שלא יהיו נראות כמו זי"ן, כמו שמצינו בפרק הבונה, דקתני שלא יעשה ביתי"ן כפי"ן:

[ז] צריך לעשות ראש של זי"ן עב, ושלא יאריך לה רגל שלמטה, כדי שלא יהא נראית נו"ן פשוטה:

נ ן נו"ן כפופה נו"ן פשוטה. וצריך שיהא הנו"ן פשוטה ארוכה, כדי שלא תהא נראית כזי"ן:

ס ע סמ"ך צריך להיות סתומה מכל צדדיה כמו המ"ם. ויש הפרש בין זו לזו, שהסמ"ך עגולה מלמטה ומאחוריה, ולא המ"ם שהיא רחבה מלמטה:

פ ף צריך להיות הפשוטה ארוכה ועגולה, ושלא יהא מחובר הנקודה שבתוכה, שלא תהא נראית למ"ם או לסמ"ך סתומה אם היה נקטע מעט הרגל שמשוך למטה:

צ ץ צד"י פשוטה צריך להיות ארוכה, ולחבר ראשה של ימין לשל שמאל, שאם היו רחוקים זה מזה, היו נראין כשתי אותיות יו"ד ונו"ן. וכן בצד"י כפופה, צריך לחבר ראש של ימין לשל שמאל באמצע האות, ולא לחברם למעלה, כדי שלא יהו נראות כמו נו"ן פשוטה ונו"ן כפופה, והיה נראית שראשיהן עב:

ר צריך שתהא עגולה, כדי שלא תהא נראית כדלי"ת:

ש שמעתי שיש בסדר קדמוני, שצריך להיות ראש אמצעי שבתוך השי"ן כמין יו"ד, וכן מצאתי בכתיבת קדמונים גאונים:

ת צריך רגל שמאל שבתוך האות רחב מלמטה, שלא יהא נראית כמין ה"א, ושלא יהא מחובר כל כך הרגל שמאל למעלה:

***
ו צריך שלא ימשוך ראשה של וא"ו מעט למטה, כדי שלא יהיו נראות כמו זי"ן, כמו שמצינו בפרק הבונה, דקתני שלא יעשה ביתי"ן כפי"ן:

לכאורה הפי' שלא יעשה ראש הוי"ו כפוף מעט כלפי מטה כעין ראש היו"ד שפניה כפופים כלפי מטה, אלא פניה ישרות (כמשמעות תקון תפלין והא"ב).
אך לא מובן כל ההמשך "כדי שלא יהיו נראות כמו זי"ן", וכן "כמו שמצינו בפרק הבונה, דקתני שלא יעשה ביתי"ן כפי"ן".
[ונראה שיש כאן טעו"ס, וצ"ל: "ו צריך שלא ימשוך ראשה של וא"ו מעט למטה, כדי שלא יהיו נראות כמו יו"ד, כמו שמצינו בפרק הבונה, דקתני שלא יעשה ווי"ן יודי"ן". וס"ל דלא סגי החילוק ביניהם שהיו"ד רגלה קצרה והוי"ו ארוכה, אלא גם יש שינוי בצורת ראשם. הוי"ו ראשה ישר והיו"ד כפופה מעט כלפי מטה.
או נשמטו כמה תיבות, וכן צ"ל: "ו צריך שלא ימשוך ראשה של וא"ו מעט למטה, כדי שלא יהיו נראות כמו יו"ד. וכן לא יהא ראשה עובר [פי' עובר לצד ימין] שלא תדמה לזי"ן, כמו שמצינו בפרק הבונה, דקתני שלא יעשה ביתי"ן כפי"ן" [כמו כן צריך ליזהר שלא יתחלף בין וי"ו לזי"ן].

[ז] צריך לעשות ראש של זי"ן עב, ושלא יאריך לה רגל שלמטה, כדי שלא יהא נראית נו"ן פשוטה:

עב פי' שעובר על שני צדדיו לימין ושמאל (וכן הוא בתקון תפלין), והטעם פשוט לחלק בינו לוי"ו.
ולא יאריך לה רגל כו' כמבואר בכל הראשונים ע"פ הגמ' שלא יעשה זייני"ן נוני"ן פשוטין.

נ ן נו"ן כפופה נו"ן פשוטה. וצריך שיהא הנו"ן פשוטה ארוכה, כדי שלא תהא נראית כזי"ן:

צ"ע הכוונה "נו"ן כפופה נו"ן פשוטה". [מכללות לשון התרומה מהדפוס הישן (שלא העתקתי כאן) מוכח דלא ס"ל כהגהות מיימוניות והא"ב, שכל המנצפ"ך הכפולות צ"ל דומות זו לזו בכל היכולת, אלא רק אותיות נצפ"ך צריך שתהיינה הפשוטות ארוכות כל כך שראויות לכופפן, ואולי גם באלו צריך שיהא ראשן דומות, כמו שכתב לענין כ"ף פשוטה שצריכה להיות עגולה כמו כ"ף כפופה. ואולי זה כוונתו כאן לציין שראש הנו"ן כפופה תדמה לראש הנו"ן פשוטה, ששתיהן ראשן כעין זי"ן, כדמוכח להלן אות צד"י. אבל לא ס"ל ששתי הממי"ן דומות כסברת הגה"מ, ולכן ס"ל שהסתומה מרובעת בד' זויות, וכן דעת התקון תפלין, ודלא כא"ב שהיא עגולה מעט למעלה].

ס ע סמ"ך צריך להיות סתומה מכל צדדיה כמו המ"ם. ויש הפרש בין זו לזו, שהסמ"ך עגולה מלמטה ומאחוריה, ולא המ"ם שהיא רחבה מלמטה:

צ"ע למה ציין לעיי"ן.
ויש הפרש בין זו לזו, שהסמ"ך עגולה מלמטה ומאחוריה, ולא המ"ם שהיא רחבה מלמטה. מכאן מוכח דעת בעל התרומה [וכן סברת התקון תפלין, כמו שכתבתי באותיות הרב עמ' רכח-ט, רמח-נ] שהחילוק בין מ"ם סתומה לסמ"ך הוא [גם] בצורת הגוף, ולא רק בעיגול או זוית לחוד. ודלא כמשמעות הא"ב, דעיקר החילוק ביניהם הוא רק שהמ"ם מרובעת בפינות למטה והסמ"ך עגולה בפינותיה.

פ ף צריך להיות הפשוטה ארוכה ועגולה, ושלא יהא מחובר הנקודה שבתוכה, שלא תהא נראית למ"ם או לסמ"ך סתומה אם היה נקטע מעט הרגל שמשוך למטה:

ושלא יהא מחובר הנקודה שבתוכה כו'. מה שכ' "אם היה נקטע מעט", אפשר לומר דאם נקטע לגמרי ודאי נפסלה, אלא אפילו אם רק נקטעה מעט מהחיבור ועדיין מחוברת מעט, מ"מ מחמת שהנקודה דביקה נדמית יותר למ"ם או סמ"ך. וצ"ע.
מדלא כתב [גם] בפ"א כפופה שיזהר שלא יגע הנקודה לגוף, כמו שכ' בתקון תפלין, ש"מ דס"ל לבעל התרומה [כסברת המג"א סי' לב ס"ק כט ושוע"ר סי' לו אות אל"ף] שאין פסול בנגיעת האות לעצמה, ורק מחמת שינוי צורתה תיפסל.

צ ץ צד"י פשוטה צריך להיות ארוכה, ולחבר ראשה של ימין לשל שמאל, שאם היו רחוקים זה מזה, היו נראין כשתי אותיות יו"ד ונו"ן. וכן בצד"י כפופה, צריך לחבר ראש של ימין לשל שמאל באמצע האות, ולא לחברם למעלה, כדי שלא יהו נראות כמו נו"ן פשוטה ונו"ן כפופה, והיה נראית שראשיהן עב:

ולחבר ראשה של ימין לשל שמאל, שאם היו רחוקים זה מזה, היו נראין כשתי אותיות יו"ד ונו"ן. לכאורה משמע שלא חשש התרומה לפירוד בגופי האות, כהוראת מהר"ם לפסול כל הפרודים, כמובא בהגה"מ וברוך שאמר אות אל"ף. אך יותר נראה שכוונתו כעין התקון תפלין בצד"י פשוטה "וידביק היו"ד היטב בצואר שלא תדמה ליו"ד נו"ן". כלומר, אם ירחיק הרבה היו"ד מהנו"ן, או לא ידבקינה היטיב, תיראה כשתי אותיות [יו"ד ונו"ן] המחוברות בדקות זה לזה, ולא כצד"י.

וכן בצד"י כפופה, צריך לחבר ראש של ימין לשל שמאל באמצע האות, ולא לחברם למעלה. שיעור הלשון - וכן בצד"י כפופה יזהר לחברה שלא תיראה כשתי אותיות כנ"ל, ובשתיהם מקום חיבור היו"ד יהא באמצע הצואר ולא למעלה בראש שלא יתדמו לנוני"ן כפי שמבאר.

כדי שלא יהו נראות כמו נו"ן פשוטה ונו"ן כפופה, והיה נראית שראשיהן עב. פי' היה נראה שתי הראשים כראש עבה אחד, והיא צורת נו"ן.

ש שמעתי שיש בסדר קדמוני, שצריך להיות ראש אמצעי שבתוך השי"ן כמין יו"ד, וכן מצאתי בכתיבת קדמונים גאונים:

סדר קדמוני נזכר ג"כ בתוספות מנחות לב,א ובס' התרומה לענין צורות פרשה פתוחה סתומה וסדורה. והוא מין תיקון ס"ת ותפלין קדום. ומכאן נראה שהיה מבואר בו גם קצת מצורת האותיות.
כמין יו"ד. כן דעת כל הראשונים, פרט לתקון בשם רבי נתן הדרשן.

ת צריך רגל שמאל שבתוך האות רחב מלמטה, שלא יהא נראית כמין ה"א, ושלא יהא מחובר כל כך הרגל שמאל למעלה:

רגל שמאל רחב כו' דין פשוט, אע"פ שלא נתבאר כ"כ בשאר הראשונים (אמנם כן משמעות הא"ב באות ת' השני). והטעם כי אין לה חיבור עבה לגג אלא דק, ואם אין רגלה למטה רחב תיראה כמין ה"א המחוברת לגגה בחיבור דק כחוט השערה ותיפסל.
ושלא יהא מחובר כל כך הרגל שמאל למעלה. פי' שהחיבור לא יהא עבה ותיראה כמין חי"ת פשוטה של רש"י, אלא יהא החיבור למעלה דק והרגל למטה רחבה ובולטת היטב כלפי חוץ לצד שמאל.

No comments:

Post a Comment

Note: Only a member of this blog may post a comment.