דלי"ת וה"א דבוקים - חשש לחי"ת

ד' וה' דבוקים - יש חוששים שנפסלו כי נעשו כחי"ת של רש"י (גג פשוט, ולא מחולק בחטוטרת. ומבואר בפוסקים שחי"ת של רש"י כשרה בדיעבד) קודם שכתב רגל שמאל של הה"א. וא"כ גרירת הנגיעה, הוא חק תוכות.

ולדעתי שאין לחשוש כן, במקרה שלפנינו (כלומר אין לחשוש לשינוי צורה, שיהא גרירת הדיבוק חק תוכות, אבל בודאי צריך להפרידם משום שאינן מוקפות גויל עד שיפרידם). וזה בצירוף ג' טעמים:

א) הגג כאן אינו פשוט כחי"ת דרש"י, אלא ניכר שנפסק, והן שתי אותיות, כי הדיבוק אינו בכל עובי הגגות.

ב) רגל ימין של הה"א - אם נחשיבו כרגל שמאל של החי"ת, הוא באמצעו של האות. ויש פוסלים ה"א [וכל שכן חי"ת] שרגל שמאל אינו בצד שמאלו אלא באמצע הגג. ואע"פ שפסק בשו"ע רבינו שבדיעבד כשר [אם תינוק יכירו],

מכל מקום בצירוף שתי השינויים הללו, ברור שתינוק לא יטעה להחשיבם כחי"ת דרש"י.

ג) באמת בכתב זה [כמו ברוב הכתבים היום] אין עושים כלל חי"ת דרש"י, אלא חי"ת של חטוטרת כרבינו תם [והוא המנהג הפשוט ברוב הקהילות], ואם כן כאשר נשאל תינוק בהראותו חיתי"ן דחטוטרת שבכתב זה, לעומת צירוף הד' וה"א הזה, בודאי שלא ידמהו התינוק לחי"ת כלל, כי אין חי"ת כזה בכתב הזה.

(אמנם אין לסמוך על טעם הג' לבדו [בלי צירוף ב' הטעמים הראשונים], שהרי אם היה נדבק דיבוק שוה בין גג הד' לז' או ו' - היינו פוסלים משום שודאי נשתנו לחי"ת דרש"י. [ובלאו הכי יש פוסלים דיבוק עבה בכל גגות האותיות משום שינוי צורה כללית - ללא קשר להתדמות לאות אחרת מסויימת] -

שהרי אנו מחמירים הרבה בהתדמות לאות אחרת, אע"פ שאינו כצורת אותו האות שבכתב זה, או אפילו בכל שאר כתבים, כגון - ראש למ"ד שנכנסה לחלל כ"ף פשוטה, שרבו הפוסלים את הכ"ף משום שנעשית ה"א כשרה בדיעבד [כי היא גבוהה, ואין ארכה כרחבה. והגם שאין רגילות כלל לעשות ה"א כזה בשום כתב, רק שכשרה בדיעבד כן]).

Comments

  1. Thank you. Regarding the last paragraph, obviously if the sofer wrote a line or some part of the Yud of the Rosh HaLamed first (which does happen), and a moment later drew the line down from there to complete the Lamed, it would be totally Pasul because at the first moment, it is a ה"א כשרה וצורתה עליה.

    ReplyDelete

Post a Comment

Popular posts from this blog

shin in "Alter Rebbe" script

Ink, Kosher vs. non-Kosher